בילדים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) קיים סיכון גבוה יותר לבעיות במתן צואה, דוגמת עצירות או אי-נקיטת צואה, בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.
החוקרים כותבים כי במחקר הנוכחי הם הדגימו קשר בין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ובין אבחנה של עצירות ואי-נקיטת צואה. הם גם מצאו כי ילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות פנו יותר להערכת רופא בתלונות על עצירות או אי-נקיטת צואה.
עצירות פונקציונאלית, שאינה על-רקע בעיות אנטומיות, רפואיות או תרופתיות, הינה הצורה הנפוצה ביותר של עצירות בילדים. הם הגדירו אי-נקיטת צואה כיציאה לא רצונית של צואה לאחר הגיל בו ניתן היה לצפות מהילד לשלוט בצרכיו, לרוב סביב גיל ארבע שנים.
החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות אודות כ-740,000 ילדים לאנשי צבא בשירות פעיל בין הגילאים 4-12 שנים, שנאספו בין השנים 2005-2007.
מדגם המחקר כלל כ-32,000 ילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (4.4%). שיעורי עצירות היו גבוהים יותר בילדים עם ADHD, בהשוואה לאלו ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (4.1% לעומת 1.5%, p<0.001).
בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לאי-נקיטת צואה, בהשוואה לילדים ללא ההפרעה הנפוצה (0.9% לעומת 0.15%).
החוקרים מצאו עוד כי ילדים שאובחנו עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות פנו בתדירות גבוהה יותר לרופא להערכת עצירות (Incidence Rate Ratio = 3.39) או אי-נקיטת צואה (Incidence Rate Ratio = 7.74) בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
לטיפול התרופתי הייתה השפעה קטנה מאוד על שיעורי הפניות בשל עצירות או אי-נקיטת צואה.
בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות שקיבלו טיפול תרופתי תועד שיעור פניות נמוך יותר לרופא בשל אי-נקיטת צואה, בהשוואה לילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות שלא קיבלו טיפול תרופתי (26 לעומת 36מבין 1,000 שנות-אדם, IRR = 0.75, p<0.001). עם זאת, במודל סטטיסטי רב-משתנים, ההשפעה לא נותרה משמעותית (IRR = 0.56, p=0.321).
החוקרים כותבים כי יש עדויות לפיהן ההפרעה הנוירו-ביולוגית עשויה לשחק תפקיד חשוב בקשר זה. תיאוריה נוספת הינה כי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עצמו עשוי להוביל להפרעות בהתרוקנות.
לאור הממצאים, החוקרים כותבים מספר המלצות לרופאים הדרכת ההורים בנוגע לקשר הנ”ל, העשויה להוביל לבדיקות סקר וטיפול טובים יותר בעצירות ואי-נקיטת צואה בילדים עם ADHD; חלק מהילדים הנדרשים להפניה למומחה לטיפול בעצירות או אי-נקיטת צואה עשויים להרוויח מבדיקות סקירה ל-ADHD; בחולים עם ADHD והפרעות בהתרוקנות ייתכן כי יש מקום לטיפול תרופתי אגרסיבי יותר.
Pediatrics. Published online October 21, 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!