בכתב העת European Heart Journal מתפרסמות תוצאות סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה להערכת התועלת והסיכון של טיפול בסטטינים בחולים עם מחלת כליות כרונית וההשפעה של התפקוד הכלייתי על הטיפול בסטטינים. מהנתונים עולות עדויות מוצקות לפיהן טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לאירועים וסקולאריים מג’וריים, כמו גם את הסיכון לתמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה בחולים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים ערכו סקירת ספרות בחיפוש אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת ההשפעות של סטטינים על התוצאות הקרדיווסקולאריות בחולים עם מחלת כליות כרונית, שפורסמו בתקופה שבין 1970 ועד נובמבר 2011. הם זיהו 31 מחקרים שכללו לפחות אירוע אחד, עם נתונים אודות למעלה מ-48,000 חולים עם מחלת כליות כרונית, כולל 6,690 אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ו-6,653 מקרי תמותה.
מהתוצאות עולה כי טיפול בסטטינים לווה בירידה של 23% בסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכויים של 0.77, p<0.001). טיפול בסטטינים הפחית את הסיכון לאירועים כליליים בשיעור של 22%, אך לא זוהתה השפעה לטיפול התרופתי על הסיכון לאירועים מוחיים (סיכון יחסי של 0.79).
הטיפול בסטטינים הביא לירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.92) ובשיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם (סיכון יחסי של 0.91).
החוקרים לא זיהו עדות ברורה לפיה טיפול בסטטינים הפחית את הסיכון לכשל כלייתי (סיכון יחסי של 0.95).
לתפקוד הכלייתי הבסיסי הייתה ההשפעה על השפעת הטיפול בסטטינים על אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, עם ירידה קטנה יותר בסיכון היחסי עם ערכי GFR נמוכים יותר. הירידה בסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים עמדה על 8% במחקרים להערכת חולים עם אי-ספיקת כליות כרונית בדרגה 5 (כולל חולים תחת טיפולי דיאליזה), על 22% בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 4 ועל 31% בחולים עם אי-ספיקת כליות בדרגה 2 או 3.
התועלת של סטטינים בחולים שאינם תחת טיפולי דיאליזה (סיכון יחסי של 0.70) הייתה גדולה יותר מהתועלת בחולים תחת טיפולי דיאליזה (סיכון יחסי של 0.92).
מהנתונים עולה כי לא חלה עליה משמעותית בשיעור תופעות הלוואי עם טיפול בסטטינים, כולל הפרעות בתפקודי כבד (סיכון יחסי של 1.13) או פגיעה בשרירים (סיכון יחסי של 1.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים בבירור כי הטיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לאירועים וסקולאריים מג’וריים, וכן מביא לירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה ושיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלת כליות כרונית בכל דרגה, כולל חולים תחת טיפולי דיאליזה. הם מוסיפים כי דרושות גישות נוספות להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסיית חולים עם מחלת כליות סופנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!