מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Urology עולה כי טיפול במינון קבוע ב-Fesoterodine (טוביאז) הפחית משמעותית את אירועי דחיפות לילית במתן שתן, בהשוואה לפלסבו, בחולים עם פעילות יתר של שלפוחית השתן.
החוקרים מסבירים כי השכמה לילית למתן שתן היא סמן לנוקטוריה, מצב המשפיע על מספר היבטים של איכות החיים הבריאותית, לו טיפול תת-אופטימאלי. לאור מיעוט הנתונים הפרוספקטיביים אודות טיפולים אנטי-מוסקריניים לטיפול בנוקטוריה, החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של Fesoterodine במינון גמיש לטיפול בדחיפות לילית בחולים עם נוקטוריה ופעילות יתר של שלפוחית השתן.
המשתתפים במחקר דיווחו על 2-8 אירועי דחיפות לילית במהלך 24 שעות . המשתתפים החלו בתקופת הרצה בת שבועיים, לאחריה חולקו ביחס 1:1 ל-12 שבועות טיפול כפל-סמיות עם Fesoterodine (4 מ”ג ליום למשך ארבעה שבועות עם אפשרות להעלאת המינון ל-8 מ”ג) או פלסבו, באמצעות קריטריונים שהוגדרו מראש לאירועי דחיפות לילית, נפח שתן לילי ונפח שתן ביומי. יעד הסיום העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות במספר אירועי דחיפות לילית במהלך 24 שעות.
963 משתתפים חולקו באקראי מבין 2990 משתתפים שעברו בדיקות סקירה; 82% מהמטופלים ב- Fesoterodine ו-84% מהמטופלים בפלסבו השלימו את המחקר. זוהה שיפור משמעותי בתוצא הסיום העיקרי (1.28- לעומת 1.07-) ובהשתנה לילית במהלך 24 שעות (1.02- לעומת 0.85-) ותכיפות ודחיפות במתן שתן (4.01- לעומת 3.42-) עם Fesoterodine בהשוואה לפלסבו. מדדי איכות החיים הבריאותית השתפרו עם טיפול ב- Fesoterodine.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זהו המחקר הראשון להערכת היעילות האנטי-מוסקרינית להפחתת דחיפות לילית במתן שתן.
J Urol. 2012 Nov 14
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!