מנתונים העולים ממחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי טיפול בסטטינים בדנמרק הביא לירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה ובשיעורי התמותה עקב מחלות ממאירות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו השערות לפיהן הירידה בזמינות כולסטרול עשויה להגביל את ההתרבות של תאים, הנדרשת לגדילה של תאים ממאירים ושליחת גרורות. הם בחנו את ההשערה לפיה טיפול בסטטינים הניתן עוד לפני אבחנה של מחלה ממארת, מלווה בשיעור נמוך יותר של מקרי תמותה עקב הממאירות.
החוקרים בחנו את שיעורי התמותה בחולים מכלל אוכלוסיית דנמרק, שאובחנו עם ממאירות בין השנים 1995-2007, עם מעקב עד סוף חודש דצמבר בשנת 2009.
מבין החולים בגילאי 40 ומעלה, כ-18,700 נטלו טיפול קבוע בסטטינים לפני אבחנה של מחלה ממארת וכ-277,000 מעולם לא נטלו סטטינים.
מהנתונים עולה כי יחסי הסיכון המתוקנים בקרב מטופלים בסטטינים, בהשוואה לאלו שמעולם לא נטלו סטטינים, עמדו על 0.85 לתמותה מכל-סיבה ו-0.85 לתמותה עקב ממאירות.
יחסי הסיכון המתוקנים לתמותה מכל-סיבה לפי מינון יומי מוגדר של סטטינים (DDD או Defined Daily Dose) עמדו על 0.82 עם מינון יומי מוגדר של 0.01-0.75, 0.87 עם מינון יומי מוגדר של 0.76-1.50 ו-0.87 עם מינון יומי מוגדר של למעלה מ-1.50; יחסי הסיכון המקבילים לתמותה עקב מחלות ממאירות עמדו על 0.83, 0.87 ו-0.87.
הירידה בשיעורי התמותה על-רקע מחלות ממאירות בקרב מטופלים בסטטינים, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים, זוהתה עם כל אחד מ-13 סוגי ממאירויות.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לערוך מחקרים פרוספקטיביים להערכת ההשערה כי טיפול בסטטינים מביא להארכת ההישרדות של חולים עם מחלות ממאירות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!