בכתב העת American Heart Journal מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים, הן עישון בהווה והן עישון בעבר מעלים את הסיכון לאי-ספיקת לב. בחולים המעשנים בהווה, סיכון זה גבוה ללא תלות בשנות החפיסה, בעוד שבאלו שעישנו בעבר, זוהה קשר מנה-תגובה בין שנות החפיסה ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שיש עדויות הקושרות בין עישון ובין אי-ספיקת לב, הקשר בין חשיפה במהלך החיים לעישון ובין אי-ספיקת לב בחולים מבוגרים והעוצמה של הקשר הנ”ל בקרב מעשנים בהווה ומעשנים בעבר, אינה מובנת היטב.
במחקר הנוכחי הם בחנו את הקשר בין הרגלי העישון, מספר שנות חפיסה והיארעות אי-ספיקת לב ב-2,125 חולים שלקחו חלק במחקר Health, Aging, and Body Composition Study (גיל ממוצע של 73.6 שנים, 69.7% נשים).
בתחילת המחקר, 54.8% מהמשתתפים לא עישנו מעולם, 34.8% עישנו בעבר ו-10.4% עישנו בהווה. במהלך המעקב, היארעות אי-ספיקת לב עמדה על 11.4 ל-1000 שנות-אדם בלא-מעשנים, 15.2 במעשנים בעבר (יחס סיכון בהשוואה ללא-מעשנים של 1.33, p=0.045), ו-21.9 במעשנים בהווה (יחס סיכון של 1.83, p=0.001). לאחר תקנון לגורמי סיכון לאי-ספיקת לב, היארעות אירועים כליליים וסיכון לתמותה, זוהה קשר מנה-תגובה בין מספר שנות חפיסה ובין הסיכון לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.09, p<0.001 ל-10 שנות-חפיסה).
הסיכון לאי-ספיקת לב לא היה תלוי במספר שנות חפיסה בקרב מעשנים בהווה. במעשנים בעבר, יחס הסיכון לאי-ספיקת לב עמד על 1.05 עם 1-11 שנות חפיסה, 1.23 עם 12-35 שנות חפיסה ו-1.64 עם למעלה מ-35 שנות חפיסה, בהשוואה ללא-מעשנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בעוד שבמעשנים בהווה הסיכון לאי-ספיקת לב אינו תלוי מינון, במעשנים בעבר ישנו קשר מנה-תגובה בין מספר שנות החפיסה ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.
Am Heart J. 2012;164(2):236-242
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!