אורולוגיה

ההשפעה של ערכי סוכר בטווח העליון של הנורמה על מבנה המוח (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי גם ערכי סוכר בטווח העליון של הנורמה קשורים באטרופיה מוחית.

במדגם של אנשים בגיל העמידה, שנבחרו באקראי, החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין ערכי סוכר גבוהים בדם בזמן צום ובין אטרופיה של ההיפוקמפוס והאמיגדלה במהלך ארבע שנים. לאור התוצאות, החוקרים קוראים לערוך דיון אודות הטווח התקין של ערכי הסוכר המקובל כיום ולשקול לשנותו.

מדגם המחקר כלל 249 משתתפים בגילאי 60-64 שנים, שהתגוררו באוסטרליה. אף אחד מהמשתתפים לא סבל ממחלה נוירולוגית, לא נטל נוגדי-דיכאון או אובחן כחולה סוכרת. בכל המשתתפים ערכי הסוכר בדם היו נמוכים מ-110 מ”ג לד”ל.

כל המשתתפים עברו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית בשתי נקודות זמן והחוקרים העריכו את נפח ההיפוקמפוס והאמיגדלה.

לאחר מעקב ממוצע של 4 שנים, ועם תקנון לגיל, מין, הבדל בנפח תוך-גולגולתי מהבדיקה הראשונה לשנייה, גנוטיפ APOE4, יתר לחץ דם, צריכת אלכוהול, מדד מסת גוף, עישון וגורמים אחרים, החוקרים מצאו קשר שלילי בין ערכי סוכר גבוהים יותר בדם ובין נפח ההיפוקמפוס השמאלי והימני ונפח האמיגדלה.

בשורה התחתונה, נראה כי ערכי סוכר גבוהים יותר מלווים באטרופיה נרחבת יותר. לדברי החוקרים, שיעורי האטרופיה של ההיפוקמפוס עמדו על 2% לשנה ורמות הסוכר בדם היו אחראיות ל-6-10% מהאטרופיה.

החוקרים ערכו מספר ניתוחים סטטיסטיים במטרה לשלול אפשרות של גורמים אחרים התורמים לקשר שתועד. באחד המקרים, הם התבססו על סף נמו יותר של רמות סוכר בדם בצום, של פחות מ-100 מ”ג לד”ל והתוצאות היו כמעט זהות. מניתוח נוסף שכלל משתתפים עם סוכרת מסוג 2, או רמות סוכר גבוהות מ-100 מ”ג לד”ל, התמונה הייתה דומה. כאשר החוקרים לא כללו משתתפים עם מדד מסת גוף של מעל 25, הממצאים היו זהים ואף משמעותיים יותר.

ההשפעה של רמות סוכר גבוהות בדם על המוח מתווכת ע”י מספר מנגנונים, כאשר הסביר ביותר הינו באמצעות תהליכים דלקתיים. רמות סוכר גבוהות עשויות לעודד תהליכים אנטי-דלקתיים, שידוע כי אינם טובים למוח ובפרט להיפוקמפוס, הרגיש לעקה סביבתית. מתח פסיכולוגי הינו גורם אפשרי נוסף, שכן קשור בסיכון מוגבר להפעלה של ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, המלווה ברמות סוכר מוגברות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחקרים אקראיים ומבוקרים קצרים, שאינם אתיים בהקשר זה, הדגימו קשר משכנע בין רמות הסוכר בדם ובין אטרופיה של האונה הטמפוראלית במוח.

Neurology. 2012;79:1019-1026

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה