אורולוגיה

התועלת של דנרבציה כלייתית על הפחתת לחץ הדם (European Society of Cardiology)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Society of Cardiology עולה כי דנרבציה כלייתית הובילה לירידה משמעותית וממושכת בלחץ הדם למשך עד 18 חודשים בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

החוקרים מסבירים כי יתר לחץ דם עמיד לטיפול מוגדר במקרים בהם לחץ הדם נותר גבוה באופן ממושך למרות לפחות שלוש תרופות להורדת לחץ דם, כולל משתנים. מצב זה מציב בסיכון כ-120 מיליון אנשים ברחבי העולם לתמותה מוקדמת עקב מחלת כליות ואירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירועים מוחיים, התקפי לב ואי-ספיקת לב.

דנרבציה כלייתית הינה פרוצדורה זעיר-פולשנית המשפיעה הן על העצבים המגיעים לכליה ואלו היוצאים ממנה. הפעולה מבוססת על אנרגיה של גלי רדיו, הניתנת באמצעות צנתר המוכנס לעורקי הכליה דרך המפשעה לטיפול בחולים עמידים לטיפול תרופתי.

מחקר Symplicity HTN-2 הינו מחקר בינלאומי, רב-מרכזי, פרוספסקטיבי, אקראי-מבוקר, להערכת הבטיחות והתועלת של דנרבציה כלייתית באמצעות מערכת Symplicityבחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול. חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול חולקו באקראי לטיפול דנרבציה כלייתית עם תרופות להפחתת לחץ דם, או טיפול תרופתי בלבד (קבוצת ביקורת).

בתחילת המחקר, בקבוצת הטיפול (49 חולים) ובקבוצת הביקורת (52 חולים) לחץ הדם הגבוה היה דומה ועמד על 178/97 מ”מכספית ו-178/98 מ”מ כספית, בהתאמה, למרות טיפול במשטר יומי ממוצע שכלל חמש תרופות להפחתת לחץ דם.

החוקרים הציעו לחולים בקבוצת הביקורת אפשרות לדנרבציה כלייתית לאחר הערכת לחץ הדם, שישה חודשים לאחר ההקצאה האקראית. 35 חולים מקבוצת הביקורת עם לחץ דם סיסטולי של 60 מ”מ כספית עברו דנרבציה כלייתית לאחר שישה חודשים.

החוקרים מצאו כי דנרבציה כלייתית הייתה בטוחה ויעילה, בשתי קבוצות הטיפול עד 18 חודשים לאחר הפרוצדורה. 43 חולים שחולקו תחילה לדנרבציה כלייתית היו במעקב למשך עד 18 חודשים, עם ירידה ממוצעת בלחץ הדם של 32/12 מ”מ כספית מתחילת המחקר (P<0.01). 31 חולים שחצו לקבוצת ההתערבות היו במעקב למשך עד 18 חודשים לאחר הפרוצדורה, ובהם נרשמה ירידה של 28/11 מ”מ כספית בלחץ הדם מתחילת המחקר (p<0.01).

ירידות אלו בלחץ הדם לאחר 18 חודשים עלו בקנה אחד עם 12 חודשי המעקב אחר החולים בשתי הקבוצות. גם תוצאות הבטיחות נותרו על כנם לאחר 18 חודשים, ללא הידרדרות משמעותית בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי עצבי הכליה עשויים לשמש כאתרי מטרה לדנרבציה כלייתית, ללא סיבוכים מג’וריים.

European Society of Cardiology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה