יכולת גופנית לקויה קשורה לסיכון גדול יותר לתמותה במטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD), כך עולה ממחקר שהוצג בכנס האביב של אירגון הכיליה הלאומי בגרמניה (NKF) .
החוקרים מדווחים כי מטופלים עם CKD בדרגה קלה עד בינונית אשר צעדו במהירות נמוכה מ-0.8 מ’/שניה היו בסיכון גבוה יותר של פי 2.9 לתמותה מכל סיבה של בהשוואה לאלו שצעדו מהר יותר.
המחברים מדגישים כי מה שבולט במחקר זה הוא קשר פוטנטי בין יכולת גופנית נמוכה באופן קיצוני ותמותה. ההפתעה מבחינת החוקרים הייתה שתפקוד גופני נמוך באופן קיצוני היה קשור באופן חזק יותר לתמותה מאשר דרגת תפקוד אחת גבוהה יותר. החוקרים משערים ש ל-CKD השפעה גדולה יותר על קבוצות שרירים מרכזיות מאשר על קבוצות שרירים דיסטוליות.
המחברים מציינים שניתן כיום דגש רב על ביומרקרים אך יש פחות התמקדות על מדידת תפקוד כוללת הקשורה ל-CKD . מדידת הביצועים הגופניים כפי שנעשתה ע”י החוקרים כאן מאפשרת מדידת נזק לא רק לאיברי מטרה אלא גם למערכות גופניות נוספות, אשר להן קשר לאיכות החיים, נכות, אישפוזים ותמותה.
החוקרים עשו שימוש במדדי ביצוע המקובלים במחקרים גריאטריים של אנשים מעל גיל 70 ויישמו אותם לחולי CKD צעירים יותר בכדי לראות באיזו מידה הם קשורים לתמותה מכל סיבה.
כך הם בחנו את הקשר בין רמות קיצון של ביצועים גופניים גבוהות ונמוכות לבין תמותה מכל סיבה ב-309 מטופלים ללא רקע של שבץ עם CKD (רמת GFR מוערך הייתה מתחת ל-90 מ”ל/דקות לכל 1.73 מ”ר) אשר לא היו בטיפול דיאליזה או בכיסא גלגלים.
החוקרים מדדו כח אחיזה, מהירות צעידה רגילה, זמן קימה מכיסא ממצב ישיבה, הלכה של 4 מטר במעגל מסביב וחזרה לישיבה בכסא, וכן מרחק הליכה במשך 6 דקות.
המעקב כלל בדיקת מצב חיוניות כללי מידי חצי שנה באמצעות שיחות טלפון.
לאחר התאמה לגיל, מין, גזע, BMI , מחלת לב, ו-eGFR ע”י סיסטאין C , נמצא שכל 0.1 מ’/שניה ירידה במהירות צעידה הייתה קשורה עם עליה של 34% בסיכון לתמותה (ברווח בר סמך של בין 16% ל-54%).
כל שנייה שהתווספה לזמן הקימה וההליכה הייתה קושרה לסיכון גדול יותר לתמותה של 11% (ברווח בר סמך שבין 4% – 19%).
קימה והליכה למשך למעלה מ-12 שניות הייתה קשורה לסיכון גדול יותר לתמותה של פי 2.48 (בטווח שבין 1.1-5.56) .
חשיבות המחקר לדעת המחברים היא בכך שלא כל מי שיש לו GFR נמוך (היינו תפקוד כלייתי נמוך) סובל גם מנטל תחלואה גבוה. חשוב לדעתם לאפיין את הנטל הכולל לצורך הערכת סיכון לתמותה או לתוצאות חריגות אחרות. כמו כן הם סבורים שייתכן שהתערבות מוקדמת בחולים אלה במטרה לשפר את תפקודם הגופני עם תרגול מתאים עשוי כפי הנראה לשפר גם את הפרוגנוזה, אך יש כמובן לבחון זאת במסגרת מחקר התערבותי.
National Kidney Foundation (NKF) 2012 Spring Clinical Meetings. Poster 112. Presented May 10, 2012.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!