אורולוגיה

הבטיחות והיעילות של שילוב ERCP עם הסרה לפרוסקופית של כיס המרה (Ann Surg)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולים עם אבנים ב-CBD (Common Bile Duct) שוחררו מבית החולים מהר יותר במידה ובו-זמנית בוצעה ERCP (Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography) וכריתה לפרוסקופית של כיס המרה, בהשוואה לביצוע שתי הפרוצדורות בנפרד.

הפרוצדורה המשולבת, שזכתה לשם (Laparoendoscopic Rendezvous או LR) נבחנה במחקר שכלל 99 משתתפים. 50 עברו את הפרוצדורה המשולבת ו-49 אחרים עברו תחילה ERCP ולאחריו הסרת כיס המרה בניתוח לפרוסקופי, 24-48 שעות מאוחר יותר (גישת הטיפול המקובלת כיום באבנים בצינור המרה המשותף).

החוקרים מדווחים כי החולים בקבוצת ההתערבות שוחררו לביתם לאחר חציון משך אשפוז קצר יותר (4 ימים לעומת 5.5 ימים עם ביצוע שתי הפרוצדורות בנפרד, p=0.0004). בחולים בקבוצת ההתערבות חציון רמת עמילאז לאחר ERCP היה נמוך יותר (65 לעומת 91, P=0.02).

שיעור הסיבוכים וכשלונות ERCP היו דומים בשתי הקבוצות.

חציון  הזמן שנדרש לביצוע LR היה 95 דקות, כאשר חציון הזמן עם ERCP היה 32 דקות. בקבוצת הביקורת בה נערכו שתי הפרוצדורות בנפרד, חציון הזמן לביצוע ERCP היה 29 דקות וכריתת כיס המרה דרשה 50 דקות.

החוקרים מדווחים כי כלל החולים עם סימנים ותסמינים של אבנים בצינור המרה המשותף עברו הערכה בכניסתם למחקר. בדיקת MRCP (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography) בוצעה במידה והאבחנה לא הייתה חד-משמעית. לפני המחקר, ניתוח סטטיסטי קבע כי דרושים לפחות 150 חולים בכל קבוצה לעוצמה מספקת של המחקר.

החוקרים כותבים כי למעשה הם עצרו את המחקר וכעת מציעים לחולים את הטכניקה הזו כחלופה בטוחה ואף מועדפת על הגישה הסטנדרטית הנהוגה כיום.

Ann Surg 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה