הבטיחות והיעילות של שילוב ERCP עם הסרה לפרוסקופית של כיס המרה (Ann Surg)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולים עם אבנים ב-CBD (Common Bile Duct) שוחררו מבית החולים מהר יותר במידה ובו-זמנית בוצעה ERCP (Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography) וכריתה לפרוסקופית של כיס המרה, בהשוואה לביצוע שתי הפרוצדורות בנפרד.

הפרוצדורה המשולבת, שזכתה לשם (Laparoendoscopic Rendezvous או LR) נבחנה במחקר שכלל 99 משתתפים. 50 עברו את הפרוצדורה המשולבת ו-49 אחרים עברו תחילה ERCP ולאחריו הסרת כיס המרה בניתוח לפרוסקופי, 24-48 שעות מאוחר יותר (גישת הטיפול המקובלת כיום באבנים בצינור המרה המשותף).

החוקרים מדווחים כי החולים בקבוצת ההתערבות שוחררו לביתם לאחר חציון משך אשפוז קצר יותר (4 ימים לעומת 5.5 ימים עם ביצוע שתי הפרוצדורות בנפרד, p=0.0004). בחולים בקבוצת ההתערבות חציון רמת עמילאז לאחר ERCP היה נמוך יותר (65 לעומת 91, P=0.02).

שיעור הסיבוכים וכשלונות ERCP היו דומים בשתי הקבוצות.

חציון  הזמן שנדרש לביצוע LR היה 95 דקות, כאשר חציון הזמן עם ERCP היה 32 דקות. בקבוצת הביקורת בה נערכו שתי הפרוצדורות בנפרד, חציון הזמן לביצוע ERCP היה 29 דקות וכריתת כיס המרה דרשה 50 דקות.

החוקרים מדווחים כי כלל החולים עם סימנים ותסמינים של אבנים בצינור המרה המשותף עברו הערכה בכניסתם למחקר. בדיקת MRCP (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography) בוצעה במידה והאבחנה לא הייתה חד-משמעית. לפני המחקר, ניתוח סטטיסטי קבע כי דרושים לפחות 150 חולים בכל קבוצה לעוצמה מספקת של המחקר.

החוקרים כותבים כי למעשה הם עצרו את המחקר וכעת מציעים לחולים את הטכניקה הזו כחלופה בטוחה ואף מועדפת על הגישה הסטנדרטית הנהוגה כיום.

Ann Surg 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן