אורולוגיה

הערכת הסיכון למחלות ממאירות עם טיפול ב-Sitagliptin ו-Exenatide (מתוך Gastroenterology)

בכתב העת Gastroenterology פורסם מאמר בו נבחנו הדיווחים אודות תופעות לוואי עקב טיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה) ו-Exenatide (ביאטה), עם דגש על הסיכון למחלות ממאירות. מהתוצאות עולה סיכון מוגבר לדלקת לבלב ועליה בשיעור מקרי סרטן לבלב וסרטן בלוטת התריס, בהשוואה לטיפולים אחרים, ללא עליה בשכיחות מחלות ממאירות אחרות.

החוקרים בחנו את תופעות הלוואי, ובעיקר הסיכון לממאירות, עקב טיפול ב-Sitagliptin, ממשפחת מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4), ו-Exenatide, ממשפחת Glucagon-like Peptide 1, כפי שדווחו ל-FDA במהלך השנים 2004-2009.

החוקרים העריכו את תופעות הלוואי של תרופות אלו, והשוו אותם אל מול תופעות הלוואי של ארבע תרופות אחרות, ששימשו כביקורות. היעדים העיקריים היו שיעורי דלקת לבלב, ממאירות של הלבלב ושל בלוטת התריס, וכלל מקרי הממאירויות על-רקע טיפול ב-Sitagliptin או Exenatide, בהשוואה לטיפולים אחרים.

החוקרים מדווחים כי דלקת לבלב הייתה נפוצה פי 6< כתופעת לוואי בקרב מטופלים ב-Exenatide (יחס סיכויים של 10.68) או Sitagliptin (יחס סיכויים של 6.74), בהשוואה לטיפולים אחרים. כאשר החוקרים העריכו את תופעות הלוואי של משפחת תרופות GLP-1 כקבוצה (Exenatide ו-Sitagliptin), שיעור אירועי דלקת לבלב היה גבוה יותר פי 10, בהשוואה לטיפולים אחרים (יחס סיכויים של 9.99).

שיעור מקרי סרטן הלבלב היה גבוה פי 2.9 בחולים שטופלו ב-Exenatide, בהשוואה לטיפולים אחרים. שיעור האירועים של סרטן לבלב היה גבוה פי 2.7 עם Sitagliptin, בהשוואה לטיפולים אחרים (p=0.008).

שיעורי מקרי סרטן בלוטת התריס בקרב מטופלים ב-GLP-1 עלה והיה מובהק סטטיסטית בקבוצת המטופלים ב-Exenatide (יחס סיכויים של 4.73), אך לא בקרב מטופלים ב-Sitagliptin (יחס סיכויים של 1.48). לא תועדה שכיחות מוגברת של מחלות ממאירות אחרות עם Sitagliptin או Exenatide.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי יש לנקוט משנה זהירות בטיפול בתרופות לטווח ארוך.

בדיון מציינים המחברים כי לאנליזה מגבלות רבות, בעיקר בשל היותה מבוססת על דיווחי תופעות לוואי ל-FDA בלבד וכן הצבת הנחות מסויימות למודל הסטטיסטי שלא בהכרח ניתן לאמת אותן. בנוסף, המידע על תופעות לוואי הנמצא ב-FDA אינו כולל פרטים חשובים על המטופלים כמו מצב השמנת יתר וגורמי סיכון אחרים הקשורים לסרטן.

אי לכך החוקרים מציינים שלא ניתן לטעון שטיפול ב-DPP4 או GLP-1 גורם לעלייה בסיכון לסרטן התירואיד או סרטן הלבלב או דלקת הלבלב.

Gastroenterology 2011; 141(1): 150-156

לידיעה ב-NELM

הערת המערכת: גם המועצה הלאומית לסוכרת בישראל התייחסה למימצאים אלה, ואנו נציג את מסמך העמדה באתר בקרוב.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה