מסקר חדש שכלל קרוב ל-20,000 מבוגרים בארצות הברית עולה כי חלה עליה במספר הנשאלים המדווחים כי על תסמיני אי-נקיטת שתן. בפרט, שיעור הנשים מעל גיל 20 שדיווחו על דליפת שתן במהלך 12 החודשים האחרונים עלה מפחות מ-50% בשנת 2001 ללמעלה מ-53% מספר שנים מאוחר יותר.
החוקרים מסבירים כי אי-נקיטת שתן נפוצה מאוד בנשים, בעיקר מאחר שגורם הסיכון הגדול ביותר הינו לידה נרתיקית. בנוסף, שינויים הורמונאליים, עליה במשקל ומצבים המשפיעים על רצפת האגן, דוגמת שיעול כרוני, עשויים כולם לפגוע בשליטה במתן שתן.
החוקרים מדווחים כי העלייה באי-נקיטת שתן בקרב נשים נובעת בחלקה מהעלייה בשיעור הנשים המבוגרות עם מחלות כרוניות, המעלות את הסיכון לאי-נקיטת שתן, דוגמת סוכרת והשמנה.
כתוצאה מכך, גם אם אי-נקיטת שתן הפכה בעיה נפוצה יותר, יש אמצעים להקל על הסובלים מההפרעה. מניעת השמנה וסוכרת, או טיפול בסוכרת לאחר הופעתה, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לאי-נקיטת שתן, וכך לצמצם את הפגיעה באיכות החיים.
מהמחקר עולה כי נרשמה עליה גם בשיעור הגברים הסובלים מאי-נקיטת שתן מ-12% ללמעלה מ-15%. עם זאת, החוקרים מצאו כי העלייה בגברים אינה נובעת לחלוטין מעליה בהשמנה, סוכרת ומחלות ערמונית. במקום זאת, השינוי נובע מגורמים אחרים שלא זוהו במחקר.
במהלך המחקר, החוקרים בחנו את הנתונים שנאספו אודות 17,850 מבוגרים בגיל 20 ומעלה, משאלונים ארציים שנערכו בשנים 2001-2002 ושוב בשנים 2007-2008.
אי-נקיטת שתן הוגדרה במידה והנשאלים השיבו כי במהלך 12 החודשים האחרונים סבלו מדליפת שתן בזמן שיעול, הרמה או כל סוג פעילות, או כאשר לא הצליחו להגיע לשירותים מהר דיו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!