מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש בשלב II אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of Clinical Oncology עולה כי השילוב של טיפול ב-Gemcitabine והקרנות עשוי להיות יעיל באותה מידה כמו כריתה של שלפוחית השתן עבור חולים עם סרטן השלפוחית אשר חודר לשריר.

החוקרים מדווחים כי לאחר רדיותרפיה וארבעה מחזורי טיפול של Gencitabine, עמדה השרידות של שלוש שנים הספציפית לסרטן על 82%, והשרידות הכוללת על 75%. לדבריהם, תוצאות אלו הינן טובות כמו אלו המיטביות שדווחו בעקבות ניתוח ציסטקטומיה, אם כי אלו שנצפו בעבודתם הנוכחית מקורן בקבוצה קטנה בלבד של חולים נבחרים. בעוד שהתוצאות ממשיכות ומשתפרות באמצעות גישות טיפוליות אלו, הם מציעים, יש מקום להכיר בכך שמספר הולך וגובר של חולים עם סרטן שלפוחית השתן החודר לשכבת השריר ומטופלים בכימו-רדיותרפיה עשויים ליהנות מאותם הסיכויים לריפוי כמו אלו העוברים כריתה.

על אף שהשימוש ב-Gemcitabine הינו חדש יחסית בהתוויה זו, השילוב של טיפול קרינתי וכימותרפיה עבור חולים עם סרטן שלפוחית השתן אינו כזה, מזכירים החוקרים. עם זאת, מחקרים כמו זה הנוכחי פותחים מחדש את הדיון סביב השאלה שמא ניתוח לכריתת השלפוחית הינו האפשרות הטיפולית היחידה עבור חולים אלו, אשר רבים מהם אינם מועמדים טובים לניתוח בשל גיל מתקדם ותחלואה נלווית.

החוקרים מסבירים כי ישנה עדיין תפישה לפיה הגישה הניתוחית הינה הטובה ביותר בכל הנוגע לסרטן השלפוחית, דבר שעשוי להיות נכון או שגוי.

משטרי טיפול קודמים של כימו-רדיותרפיה עשו שימוש ב-Cisplatinum, תכשיר נפרוטוקסי אשר לעיתים מצריך אשפוז בבית חולים. לעומת זאת, התכשיר Gemcitabine הינו רדיוסנסטיבי והמינון בו נעשה שימוש במחקר זה הינו עשירית מזו המשמש כטיפול ניאו-אדג’ובנטי או כטיפול בגרורות של סרטן שלפוחית השתן החודר לשריר, החוקרים מציינים.

במחקר נכללו 50 חולים עם סרטן שלפוחית השתן בשלב T2-3, N0, M0 מסוג Transitional cell carcinoma. כל החולים השלימו את הקורס הטיפול של Hypofractionated radiotherapy, עם סך של 52.5 Gy בעשרים מקטעים שניתנו תוך 28 יום.

בנוסף, השלימו 46 מהחולים את כל ארבעת מחזורי הטיפול ב-Gemcitabine, אשר כללו 100 mg/m2 IV פעם בשבוע, אשר ניתנו מספר שעות לפני הטיפול הקרינתי. שני חולים הפסיקו טיפול זה לאחר שני עירויים ושניים נוספים לאחר שלושה עישויים, כולם בשל רעילות גסטרואינטסטינלית בדרגה 3.

לאחר מעקב חציוני של שלושה חודשים, החוקרים מדווחים כי 88% מהחולים השיגו תגובה מלאה המאושרת באמצעות אנדוסקופיה. במהלך בדיקה ראשונה זו, שלושה חולים הראו סרטן שלפוחית שאינו חודר לשריר, ומהם שניים עברו כריתה טרנסאורטרלית ואחד נוסף נזקק לכריתה של שלפוחית השתן.

ארבעה חולים נזקקו ל-Salvage cystectomy, שלושה בשל הישנות המחלה ואחד בשל רעילות גסטרואינטסטינלית, הם מציינים.

שבעה חולים מתו כתוצאה ממחלה גרורתית, מהם חמישה סבלו מהישנות לבלוטות לימפה אגניות. חמישה חולים נוספים מתו כתוצאה ממחלה אינטרקורנטית, ושניים כתוצאה מתופעות לוואי המיוחסות לטיפול.

בתום שנתיים של מעקב, 89% מסך השורדים הראו שלפוחית שתן תקינה ללא שינויים בתפקוד המיני, בתפקוד השלפוחית או המעי. השרידות הכוללת בתום שלוש שנים עמדה כאמור על 75%, והשרידות הספציפית למחלה בנקודת זמן זו הייתה 82%. השרידות הכוללת והספציפית-למחלה בתום חמש שנים הייתה 65% ו-78%, בהתאמה.

החוקרים קוראים לעריכתם של מגוון מחקרי המשך בשלב III, לרבות כאלו אשר יבחנו את השילוב של פרוטוקול “GemX” שנבחן במחקר הנוכחי לצד טיפול ניאו-אדג’ובנטי. עם זאת, לא סביר לדבריהם כי טיפול כימותרפי יושווה באופן ישיר לניתוח כריתת השלפוחית, אשר נחשב כיום לטיפול הבחירה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי בסרטן שלפוחית השתן, כמו בסוגי סרטן אחרים ובהם סוגי סרטן של הראש והצוואר, בלתי אפשרי לערוך מחקרים בשלב III המשווים טיפול שמרני וכזה שאינו שמרני ראש-בראש, מאחר והחולים מעדיפים ניתוח רק לעיתים נדירות כאשר ישנה אפשרות של טיפול תרופתי בלבד.

המומחה מוסיף כי השימוש ב-Gemcitabine שיפר בעיניו את היכולת של הטיפול הכימו-רדיותרפי לשלוט בהתפשטות המקומית של סרטן שלפוחית השתן. עם זאת, ללא היכולת להתאים את מינוני התרופה וההקרנות במסגרת מחקר רשמי בשלב III, לאור הקשיים האמורים בגיוס החולים לכך, הרי שיהיה קשה מאוד לאשר את התוצאות המבטיחות העולות ממחקרים קטנים בשלב I ו-II, כמו זה הנוכחי.

J Clin Oncol 2011

לידיעה במדסקייפ