אורולוגיה

ההשפעה של Dihydrotestosterone על גדילת הערמונית וצפיפות העצם (Annals of Internal Medicine)

במאמר חדש שפורסם במהדורת 16 בנובמבר של Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים כי טיפול ב- Dihydrotestosterone (DHT) במשך 24 חודשים אינו משפיע על גדילת הערמונית, אך עשוי להביא לירידה בצפיפות המינראלים של עצם עמוד השדרה, אך לא בעצם הירך.

לדברי החוקרים, הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) עולה עם הגיל ועשויה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים בגברים מבוגרים. לעיתים קרובות נדרש טיפול כירורגי להקלה על התסמינים. עלתה השערה כי טיפול אנדרוגני ארוך-טווח עשוי לעכב את גדילת הערמונית, וכך להפחית  או לדחות את הצורך בהתערבות ניתוחית.

מדגם המחקר כלל 114 גברים בריאים מעל גיל 50, ללא מחלה ידועה של הערמונית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול טרנסדרמאלי ב-DHT (70 מ”ג) או פלסבו, שניתנו כל יום למשך שנתיים. כל שישה חודשים נלקחו דגימות דם וחולקו שאלונים למשתתפים, נפח הערמונית נמדד באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד וערכי צפיפות המינראלים של העצם והרכב הגוף נקבעו לפי בדיקת DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry).

החוקרים תיעדו עליה במהלך 24 החודשים בנפח הערמונית הכולל (29%), בנפח החלק המרכזי של הערמונית (75%) ורמות PSA בדם (15%). עם זאת, לטיפול ב-DHT לא הייתה השפעה על שינויים אלו.

בהשוואה לפלסבו, טיפול ב-DHT הפחית את צפיפות המינראלים של עצם עמוד השדרה המותני (1.4%) לאחר 24 חודשים, אך לא בצפיפות המינראלים של עצם הירך ועליה ברמות Aminoterminal Propeptide of type I Procollagen בשנה השנייה למחקר. בקבוצת DHT, רמות DHT בדם והמטבוליטים שלו היו מוגברות, בעוד שרמות טסטוסטרון, אסטרדיול, Luteinizing Hormone ו-Follicle Stimulating Hormone היו נמוכות. DHT לווה בעליה ברמות המוגלובין (7%) , רמות קריאטינין בדם (9%) ומסת הגוף הרזה (2.4%), אך בירידה במסת השומן (5.2%).

טיפול ב-DHT לא לווה בתופעות לוואי חמורות, אך גרם להפסקות בטיפול. אלו כללו עליה אסימפטומטית ברמות המטוקריט בשמונה חולים, שחלפה לאחר הפסקת הטיפול, ורמת PSA מוגברת בשלושה חולים, כאשר אף אחד מהם לא אובחן כחולה בסרטן ערמונית.

לטיפול ב-DHT במשך 24 חודשים לא הייתה השפעה על גדילת הערמונית, לטובה או לרעה, אך הטיפול הוביל לירידה בצפיפות המינראלים של עצם עמוד השדרה אך לא בעצם הירך. לממצאים השלכות חשובות בגברים מבוגרים.

Ann Intern Med. 2010;153:621-632, 678-679

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה