מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Preventive Cardiology עולה כי הן רופאים בכירים והן מתמחים מדווחים על תחושת בטחון נמוכה ביחס ליכולתם לשנות אורחות חיים של מטופליהם באמצעות ייעוץ. עם זאת, נראה שאלו מהם העוסקים בפעילות גופנית סדירה ואשר עברו הכשרה טובה יותר בשיטות ייעוץ הינם יעילים יותר במשימה זו.

לדברי החוקרים, יכולתם של אנשי הצוות הרפואי לייעץ למטופלים ביחס לגורמים הקשורים באורח החיים המונעים השמנת יתר, מחלת לב כלילית ואת גורמי הסיכון שלה הינה חיונית. עם זאת, הייעוץ אותו מקבלים המטופלים מפי רופאיהם לא נחקר כיאות וסובל משונות רבה הן בתדירותו והן ביעילותו.

לפיכך, ביקשו במחקרם זה לבחון את ההשפעה של הרגלי הבריאות האישיים של רופאים בכירים ומתמתחים על הייעוץ שמעניקים למטופליהם ביחס לאורח החיים. נכללו במחקר 183 רופאים במרכז רפואי אקדמי גדול.

החוקרים מדווחים כי 81 הרופאים הבכירים הראו סבירות גבוהה יותר לצריכת ירקות ופירות וסבירות נמוכה יותר לצריכת מזון מהיר בהשוואה ל-102 המתמחים. בממוצע, אלו הראשונים צרכו 4.8 מנות של ירקות ופיעות, בהשוואה ל-3.8 בקרב המתמחים. בנוסף, בהשוואה למתמחים, הרופאים הבכירים הראו סבירות גבוהה יותר לעסוק בפעילות גופנית ארבעה ימים בשבוע ומעלה (9.8% לעומת 39.5%), למשך יותר מ-150 דקות לשבוע (7.8% לעומת 25.9%; p<0.001).

בסך הכל, 70.4% מהרופאים הבכירים דיווחו על כך שמייעצים ביחס לאורחות חיים לכשני שליש ממטופליהם ומעלה. בניגוד לכך, רק 36.6% מהמתמחים דיווחו על יעוץ במספרים אלו (p<0.0001). בנוסף, הרופאים הבכירים הראו סבירות גבוהה יותר של יעוץ למטופליהם ביחס לתזונה בריאה (70.7% לעומת 36.3%; p<0.0001) ופעילות גופנית סדירה (69.1% לעומת 38.2%; p<0.0001).

עם זאת, החוקרים מוסיפים כי מבין הרופאים שהשתתפו בסקר, מעטים דיווחו על תחושת בטחון ביחס ליכולתם להשפיע על הרגליהם של המטופלים. לדבריהם, גורמים אשר ניבאו תחושת בטחון רבה יותר בהקשר של יעוץ אודות פעילות גופנית כללו עיסוק בפעילות גופנית למשך למעלה מ-150 דקות לשבוע (p=0.01), היות הרופא סובל מהשמנת יתר (p=0.03), והכשרה מתאימה במתן יעוץ (p<0.0001). בניגוד לכך, רק הכשרה מתאימה ביעוץ נמצאה כגורם מנבא של תחושת בטחון טובה של הרופאים ביחס ליכולתם לייעץ אודות הרגלי תזונה בריאים (p<0.0001).

החוקרים מסבירים כי קיימת הזדמנות משמעותית להתערבות חינוכית שמטרתה שיפור ההכשרה שמקבלים הרופאים ליעוץ ביחס לאורחות חיים. לדבריהם, תוצאות עבודתם זו מציעות כי שיעור היעוץ בקרב רופאים, ובמיוחד בקרב אלו המצויים עדיין במהלך התמחותם, אינו עומד ביעד ה-Healthy People 2010 לפיו 85% מהרופאים צריכים ליעץ למטופליהם ביחס לתזונה בריאה ופעילות גופנית עד לשנה זו.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את גודל המדגם הקטן ואת היעדר היכולת להכליל מתוצאותיו ביחס לכלל הרופאים, שכן הנתונים נאספו ממרכז רפואי יחיד. בנוסף, הם מציינים כי השאלון נערך על בסיס התנדבותי, עובדה אשר עלולה להצביע על אפשרות של הטית בחירה, וכי מבנהו התבסס על דיווח עצמי, כך שיתכן ובנוסף הייתה הטיית זיכרון. לבסוף, הם מזכירים כי ההיענות לשאלון הייתה מעט פחות מ-36%.

אף על פי כן, החוקרים טוענים כי ממצאיהם מאשרים כי מתמחים נוטים לנהל אורח חיים פחות בריא בהשוואה לרופאים בכירים. לדבריהם, הדבר עלול להוביל לפחות מודעות למשאבים המקומיים הזמינים ולאפשרויות הרגלי החיים הבריאים, ולתרום לפיכך ליעוץ פחות תכוף ופחות נלהב למטופליהם בנושאים אלו.

Prev Cardiol. 2010;13:180-185

לידיעה במדסקייפ