אורולוגיה

מדדי קצב לב מנבאים סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית (J Am Soc Nephrol.)

וריאביליות ירודה בקצב הלב וקצב לב מהיר במנוחה שני סימנים להפרעה בבקרת מערכת העצבים האוטונומית עשויים לנבא פגיעה כלייתית, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Society of Nephrology.

לדברי החוקרים, מספר תופעות הקשורות בהפרעות אוטונומיות, דוגמת הפרעה בשונות ערכי לחץ הדם במהלך היום, נקשרו עם מחלת כליות כרונית והתקדמותה, ללא-תלות בלחץ הדם הממוצע וסוכרת.

החוקרים מסבירים כי אין מדד זהב להערכת הפרעה בתפקוד אוטונומי. עם זאת, הערכת הוריאביליות בקצב הלב עשויה לסייע בהערכת הטונוס הסימפתטי והפארא-סימפתטי. באופן ספציפי יותר, ניתן לקבוע את הוריאביליות בקצב הלב ע”י הערכת קצב הלב הממוצע והוריאביליות מפעימה לפעימה. בצעירים בריאים לדוגמא, קצב הלב במנוחה מאיץ ומאט כל כמה שניות עם מחזור הנשימה; העדר שינוי זה בקצב הלב אופייני לוריאביליות ירודה של קצב הלב, כמו גם קצב לב מהיר במנוחה שניהם סמנים להפרעה בתפקוד האוטונומי.

החוקרים מציינים כי מספר מחקרים קטנים הדגימו קשר בין מחלת כליות כרונית ונוכחות וריאביליות ירודה של קצב הלב, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית. עם זאת, היקף הקשר בין הפרעה בתפקוד האוטונומי ובין התפתחות מחלת כליות כרונית ומחלת כליות בשלב-סופני אינה-ידועה.

לאור זאת, החוקרים ביקשו להעריך את קצב הלב במנוחה והוריאביליות בקצב הלב ב-13,241 מבוגרים שלקחו חלק במחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities). המשתתפים היו במעקב למשך חציון של 16 שנים. במהלך תקופת המחקר, תועדו 199 מקרים חדשים של מחלת כליות בשלב-סופני ו-541 אשפוזים עקב מחלת כליות כרונית.

בקרב משתתפים עם קצב לב מהיר יותר במנוחה, תועד סיכון גבוה פי שתיים להתפתחות מחלת כליות בשלב-סופני (HR = 1.98,  95% CI = 1.45-2.70) בהשוואה לאלו עם קצב לב איטי יותר במנוחה. בדומה, באלו עם וריאביליות מפעימה לפעימה בקצב הלב תועדה עליה של פי 1.56 בסיכון (95% CI = 1.14-2.14) למחלת כליות בשלב-סופני, בהשוואה לאלו עם וריאביליות רבה מפעימה לפעימה.

החוקרים כותבים כי למרות שהממצאים אינם מעידים על קשר סיבתי, הקשר הזמני מעניין מאוד, מאחר שאבנורמליות בוריאביליות מפעימה לפעימה הקדימה בשנים רבות התפתחות כשל כלייתי .

תפקוד אוטונומי אבנורמלי עשוי להוביל לנזק כלייתי במספר מנגנונים.

מגבלות המחקר כוללות העדר הערכת אלבומינוריה בתחילת המחקר, שעשויה הייתה להשפיע על הערכת קשר סיבה-תוצאה; העדר מדידת ריכוז קריאטינין בדם לאחר שלוש שנות מעקב, עובדה שאינה מאפשרת להעריך את התקדמות מחלת כליות כרונית; העדר מדידת הוריאביליות בקצב הלב בתחילת המחקר עבור 2000 ממשתפי המחקר; המחקר כלל רק מקרי מחלת כליות בשלב-סופני שתועדו בתנאי אשפוז.

החוקרים מקווים כי הממצאים יובילו לעריכת מחקרים נוספים בנושא.

J Am Soc Nephrol. Published online July 8, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה