מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- European League Against Rheumatism (EULAR) השנתי בחודש יוני 2010 עולה כי בקרב מטופלים עם Rheumatoid Arthritis (RA), לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת ה- Nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים, ובין ירידה בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסבירים כי תרופות ממשפחת ה-NSAIDs עלולות לגרום לסיבוכים בדרכי העיכול ולסיכון קרדיווסקולארי מוגבר. כמו כן, עלו דאגות באשר לבטיחות הכלייתית של ה-NSAIDs. לדבריהם, תוצאות המחקר מדגימות כי תרופות אלו הן בטוחות במרבית חולי ה-RA, ואין מניעה לתת אותן מחשש לפגיעה כלייתית.

המחקר כלל יותר מ-4,000 משתתפים הסובלים מ-RA ממאגר ה- Swiss RA Registry. החוקרים כללו משתתפים עם 2 מדידות מתועדות לפחות של קצב הסינון הגלומרולרי (Glomerular Filtration Rate, GFR), ועקבו אחריהם למשך 3.1 שנים בממוצע. 75% מהמשתתפים היו נשים, משך המחלה הממוצע היה 4 שנים, ויותר מ-60% מהמשתתפים טופלו ב-Methotrexate.

החוקרים מדווחים כי זמן החשיפה הממוצע לתרופה היה 2.5 שנים במשתתפים שטופלו ב-NSAIDs רגילים, וחצי שנה במשתתפים שטופלו במעכבי COX-2 סלקטיביים. הם מוסיפים כי בעת ההצטרפות, 1,362 משתתפים מעולם לא נטלו NSAIDs ו-2,745 משתתפים נטלו את התרופה אי-פעם במהלך חייהם.

מתוצאות המחקר עולה כי למשתתפים שמעולם לא נטלו NSAIDs נצפה GFR נמוך יותר בעת ההצטרפות, לעומת משתתפים שנטלו את התרופה בשלב כלשהו. עם זאת, לאורך שנות המעקב במחקר לא נמצאה לשימוש ב- NSAIDs השפעה על ערכי ה-GFR. היוצאים מן הכלל היו משתתפים עם מחלת כליות כרונית בדרגות 4 או 5, בהם נצפתה ירידה מובהקת בערכי ה-GFR, אך החוקרים מציינים כי לשימוש ב- NSAIDs הייתה השפעה שולית על הירידה בתפקוד הכלייתי של משתתפים אלו.

חציון השינוי השנתי בערכי ה-GFR במשתתפים שנטלו NSAIDs בשלב כלשהו בחיים היה 1.3 מ”ל/דק’, ולא נמצא קשר בין NSAID מסוים ובין ירידה בערכי ה-GFR.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי השינוי השנתי בערכי ה-GFR היה דומה בקרב משתתפים שנטלו NSAIDs ובמשתתפים שלא טופלו בתרופה. כמו כן, לא נצפתה ירידה בערכי ה-GFR במשתתפים עם שימוש ארוך טווח ב- NSAIDs, פרט לחולים עם GFR בסיסי נמוך מ-30 מ”ל/דק’.

הם מדגישים כי מדובר במחקר רחב היקף שבחן נתוני-אמת על משתתפים. הם ממליצים לעשות שימוש זהיר ואחראי בתרופות מקבוצת ה- NSAIDs, כולל ניטור של התפקוד הכלייתי. לדבריהם, אין למנוע מחולי RA טיפול בתרופות מקבוצה זו בשל החשש לרעילות כלייתית, אך מתן NSAIDs אינו מומלץ בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגות 4 או 5, ובחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 יש להעריך את התפקוד הכלייתי ולשפרו במידת האפשר לפני תחילת הטיפול.

מומחה מהתחום ציין כי יש לבחון את תדירות המעקב במחקר. לדבריו, שינויים בפינוי הקריאטינין חלים לרוב במהלך 4-12 החודשים הראשונים לטיפול ב- NSAIDs. לפיכך, ייתכן והמשתתפים שנכללו במחקר היו משתתפים שלא סבלו מתופעות לוואי משמעותיות לטיפול. עם זאת, הוא הסביר כי מדובר במחקר רחב היקף, והסכים כי יש לעשות שימוש זהיר בתרופות אלו בחולי RA.

מתוך הכנס European League Against Rheumatism (EULAR) Congress 2010.

לידיעה במדסקייפ