ממחקר חדש עולה כי לשילוב שלוש אבנורמליות גנטית השפעה דרמטית על סיכויי ההישרדות של חולים עם סרטן ערמונית, ושילוב זה עשוי לסייע בבחירת הטיפול הטוב ביותר.

מדענים מ-Institute of Cancer Research טוענים כי מהממצאים עולה כי בחולים עם סרטן ערמונית ניתן לערוך בדיקות לגורמים גנטיים ספציפיים, בטרם החלטה על מידת האגרסיביות הנדרשת לטיפול בגידולים.

החוקרים מסבירים כי הם מצאו כי בחולים ללא שלושת השינויים הגנטיים סיכויי ההישרדות היו טובים יותר, כאשר 85.5% מהחולים נותרו בחיים לאחר 11 שנים. לעומת זאת, בחולים עם שלושת השינויים הגנטיים הללו הפרוגנוזה הייתה חמורה ברבה, עם שיעורי הישרדות של 13.7% בלבד לאחר 11 שנים.

החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר יסייעו במציאת מענה לאחת השאלות החשובות ביותר בנושא סרטן הערמונית כיצד להבחין בשלב מוקדם, ובאופן מהימן, בין גידולי ערמונית מסכני-חיים ובין גידולים הגדלים לאט.

צוות המדענים התבסס על בדיקת FISH (Fluorescence In Situ Hybridization) להערכת דגימות סרטן ערמונית מ-308 חולים, ובחנו שלושה שינויים גנטיים אובדן גן PTEN וסידור מחדש של הגנים ERG או ETV1.

מחקרים קודמים מצאו כי חסר גן PTEN ומוטאציות בגן ERG הם שינויים גנטיים נפוצים בסרטן ערמונית, אך ההשפעה המשולבת של אלו על ההישרדות במדגם גדול של חולים שלא נבדקו בעבר.

החוקרים כותבים כי ב-6% מהחולים במחקר תועד אובדן של הגן PTEN, ללא סידור מחדש של הגנים ERG או ETV1. הם סבורים כי אובדן הגן PTEN, בהעדר סידור מחדש של הגן ERG/ETV1, מעיד על חולים בעלי הישרדות פחות טובה, עם הבדל מובהק סטטיסטית (HR = 4.87, p<0.001), בהשוואה לקבוצת החולים בעלי פרוגנוזה טובה.

לסיכום, בגברים המאובחנים עם סרטן ערמונית יש לערוך בדיקות לשלושת השינויים הגנטיים הללו, ומידע זה עשוי לסייע בקביעת מידת האגרסיביות בטיפול.

Br J Cancer 2010

לידיעה במדסקייפ