מקובל לחשוב כי טיפול הורמונלי אצל חולים עם שאת הערמונית בשלב מתקדם ב
(LH-RH agonist) Luteinizing Hormone-Releasing Hormone Agonist Therapy
מוריד את רמות הטסטוסטרון לרמות “סירוס”.
כך שבזמן התקדמות המחלה מתוך הנחה כי הטיפול ההורמונלי סיים את השפעתו מקובל לעבור לשלב אחר של טיפול. אולם יתכן כי התקדמות המחלה (עליה ב PSA ) נובעת מחוסר תגובה מלאה של הטסטוסטרון לטיפול ההורמונלי. עבודה זו בדקה ב 144 חולי שאת מתקדמת של הערמונית אשר טופלו הורמונלית את ירידת טסטוסטרון הדם כתגובה לטיפול.
קבוצה אחת טופלה בטיפול משולב של LH-RH agonist Agonist ו bicalutamide 50 מ”ג חד יומי. וקבוצה שניה של 51 חולים טופלה ב LH-RH agonist בלבד. גיל החולים הממוצע היה 71 שנה (53-88) משך המעקב הממוצע היה 42.3 חודשים ( 6-198). ערכי סירוס של טסטוסטרון נקבעו כפחות מ 50 ng/dl . כבקרה שימשו חולים לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית שלא טופלו כלל הורמונלית.
חולים (6) שלאחר חודש טיפול עדיין היו עם טסטוסטרון גבוה הוצאו מהמחקר. כמובן שלקבוצה הלא מטופלת היו ערכי טסטוסטרון גבוהים משמעותית מקבוצת הטיפול. לא היה הבדל בין טיפול LH-RH agonist Agonist לבד או בשילוב עם bicalutamide 50 מ”ג ליום מבחינת ערכי הטסטוסטרון. ערכי טסטוסטרון נמוכים מ 50 ng/dl נצפו ב 89.1%% מהמטופלים. שני חולים 3.2% היו עם ערכי טסטוסטרון גבוהים מ ng/dl 100 . ועוד 13חולים (19.3%) היו עם ערכים של 50 ng/dl מ ng/dl 100. במידה ולוקחים ערך טסטוסטרון של כפחות מ20 ng/dl אחוז החולים שלא מגיע לערך זה עולה ל 53.6% (74/138) .
המסקנה היא כי אמנם אחוז קטן בלבד של החולים לא מגיע לערכי טסטוסטרון תואמי סירוס בטיפול עם LH-RH agonist Agonist אבל יש לתופעה זו משמעות קלינית והם ממליצים לבצע ניטור ערכי טסטוסטרון במשך הטיפול ההורמונלי. לפיכך רצוי לבדוק אצל חולה המדגים התקדמות מחלתו תחת טיפול הורמוןנלי לבדוק את רמות הטסטוסטרון לפני החלטה כי טיפול זה נכשל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!