גברים הסובלים מהיפרפלזיה שפירה בערמונית (BPH) מגיבים ל- dutasteride ללא קשר לרמת הטסטוסטרון שלהם בסרום.

ידוע ש- BPH תלוי באנדרוגנים, אולם מעט ידוע על הקשר בין רמות הטסטוסטרון בסרום לתפקוד המיני ולתפקוד של הערמונית או על התגובתיות הקלינית ל- dutasteride (מעכב של 5-אלפא-רדוקטאז).

לשם כך בוצע מחקר שבדק את היחסים הללו ב- 4254 גברים עם BPH שהשתתפו ב- 3 מבדקים קליניים שהעריכו את הבטיחות והיעילות של dutasteride.

פעילות מינית מופחתת היה נפוצה יותר בגברים עם רמות טסטוסטרון בסרום הנמוכות מ- 200 ng/dL.

העדר ליבידו היה נפוץ יותר בגברים עם רמות טסטוסטרון בסרום הנמוכות מ- 225 mg/dL.

יחסים נוספים הקשורים לרמות הטסטוסטרון בסרום נותרו לא ברורים.

בטיפול עם dutasteride, גברים עם רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון הראו שיפור משמעותי יותר בתפקוד המיני בהשוואה לגברים עם רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון.

מעניין שלא נצפתה ירידה ברמות הטסטוסטרון בסרום עם הגיל.

ממצא זה הינו חשוב שכן אחרת כל יחס בין רמות מופחתות של טסטוסטרון בסרום וחוסר תפקוד מיני יכול להיות קשור הן לרמות הבסיסיות של ההורמון בסרום והן לתפקוד המיני ההולכים והפוחתים עם הגיל.

לפיכך, רמות טסטוסטרון בסרום הינם מנבא חלש לחוסר תפקוד מיני בגברים עם BPH.

מצד שני, סטימולציה אנדרוגנית של הערמונית תלויה בצורה מובהקת בטסטוסטרון בסרום, לפחות בטווח רמות הטסטוסטרון שנבחן במחקר הנוכחי. 

תוצאות המחקר מסבירות מדוע BPH מופיע בגברים שיהיו שקולים אחרת כהיפו-גונודאל.

ע”י הגברה במידה מקסימאלית של פעילות מעכב 5-אלפא-רדוקטאז, dutasteride הינו אפקטיבי בטיפול עבור BPH, ללא קשר לרמות הטסטוסטרון בסרום.

לדיווח במדסקייפ

J Clin Endocrinol Metab 2006;91:1323-1328