מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-34 של AAGL עולה כי Botulinum Toxin Type A

(Botox) יעיל לטיפול בכאב אגן כרוני ובספאזם נלווה של שרירי רצפת האגן בנשים.

שכיחות כאב אגן כרוני די גבוהה, וההשפעות על נשים הן רבות, כולל איכות חיים, עבודה, פעילות חברתית, קשרים, תפקוד מיני. יש לכך השפעה רבה גם על כספי הבריאות.

מהתוצאות עולה כי Botox יעיל בהורדת כאב אגן כרוני, בעיקר בנשים הסובלות מקשיים בעשיית צרכים ונשים עם כאב אגן שאינו קשור בוסת. כמו כן, נמצאה ירידה בטונוס של שרירי רצפת האגן ושיפור איכות החייים.

מהמחקר עולה כי היתה קיימת תגובה גם לטיפול בפלסבו. החוקרים מצייינים כי מדובר בתופעה שכיחה יחסית כאשר משתמשים ב-Botox לטיפול בכאב. יעילותו ידועה היטב במיגרנה ובכאבי גב תחתון, וכן במקרים אחרים.

חוסר תפקוד של רצפת האגן היא מחלה מורכבת שבאופן טיפוסי אין לה אטיולוגיה בודדת ולעיתים קרובות מופיעה כצבר תסמינים. מטרות הטיפול עשויות לנוע ממערכת העיכול ומערכת הרביה ועד למצב הפסיכולוגי של החולה.

המחקר הנוכחי בוצע לאחר מחקר ניסיוני באותן נבדקות מאותו מכון. מהמחקר הניסיוני עלו תוצאות מבטיחות,כולל ירידה בכאב במהלך קיום יחסי מין וכאבי מחזור, וירידה בממצאים הפיזיקליים של התכווצות שרירי רצפת האגן וזו היתה הסיבה לביצוע המחקר הנוכחי.

במסגרת המחקר הנוכחי החוקרים גייסו רק נשים שסבלו מכאב במשך לפחות שנתיים ולא הגיבו לטיפול קונבנציונאלי. מדובר באופן טבעי בקבוצה קשה לטיפול. סה”כ השתתפו במחקר 60 נשים בגילאי 18-55. מחציתם חולקו לטיפול ב-Botox, 80 IU מהולים ב-5 מ”ל סיליין והחצי השני קיבל טיפול של 5 מ”ל סיליין (פלסבו). הטיפולים ניתנו בהזרקה תוך-וגינאלית לשרירי רצפת האגן.

לא נמסרו פרטים באשר למינון, משך הטיפול ותדירות הטיפול, וכן לא ניתנו פרטים בנוגע לסיכון, Hazard Ratio או Odds Ratio, רווח בר סמך או ערכי P value.

החוקרים טענו כי 57 מ-60 הנשים סיימו את תקופת המעקב לאחר 6 חודשים ולאחר 12 חודשים. מסקנות הביניים של המחקר הן שזריקות Botulinum Toxin Type A משפרות Dyschezia (קשיים בעשיית צרכים) ו-Dyspareunia (כאבים בעת קיום יחסי מין), וכן כי הן התרופה והן הפלסבו משפרים Dysmenorrhea (כאבי מחזור). כמו כן, משאלונים שמילאו הנבדקות עולה כי בנוכחות Botox חל שיפור באיכות החיים ושיפור בפעילות המינית, וירידה באי נוחות מינית עם Botulinum Toxin Type A ופלסבו.

נבדקת אחת מהמחקר הניסיוני לא סבלה מכאב 3.5 שנים, לאחר זריקה בודדת. במקרה זה, מעריכים כי הזריקה שברה את מעגל הפעלת הכאב הגורם להתכווצות שרירי רצפת האגן, הגורם לכאב.

AAGL 34th Annual Meeting: Abstract 28. Presented Nov. 10, 2005.

לידיעה במדסקייפ