ל-68 חולים הוצע שימוש ב-MUSE, ו-38 לקחו טיפול זה. ל-74 הוצע שימוש במכשיר ואקום (VCD) ו-60 הסכימו. ל-22 הציעו זריקות (ICD) וכולם הסכימו. 18 מהחולים בקבוצה זו השתמשו בויאגרה. 35 חולים שלא עברו כל טיפול שיקומי מוקדם היו קבוצת ביקורת. התוצאות הוצגו בכנס השנתי לרפואת רבייה.

בעוד שכל שיטות השיקום המוקדם היו יעילות, MUSE נתנה את התוצאות הטובות ביותר. לאחר מעקב ממוצע של 6 חודשים, 39% מהחולים בקבוצה זו חוו זיקפה טבעית מספקת לחדירה וגינלית, ו-74% היו פעילים מינית. בקבוצת ה-VCD, כ-32% חוו זיקפה טבעית מספקת לחדירה, וכולם היו פעילים מינית. לקבוצת ICD עם או ללא ויאגרה, ל-50% היו זיקפות טבעיות, ו-96% היו פעילים מינית. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת, ל-11% היו זיקפות טבעיות ו-37% היו פעילים מינית.

שיקום מוקדם של הפין עשה יותר משיפור של יכולת המטופל להגיע לזיקפה עד שנה לאחר הניתוח. הנקודה החשובה במחקר זה היא שהחולים יכולים לעסוק בפעילות מינית חודשיים שלושה לאחר הניתוח (עם שיקום מוקדם), בעוד שלפני כן היה עליהם לחכות 12-18 חודשים.

החוקרים מסכמים כי על אורולוגים להשתמש בשיטות MUSE, VCD, ו-ICD. רובם מבולבלים שניתן לת ויאגרה מוקדם, אך זה לא עובד כי אין מסלול עצבי. זה יעבוד לאחר 6-12 חודשים, לא בהתחלה. יש לשמור על רקמת הפין ורק אח”כ לעבור לטיפול אורלי.

ASRM 2005 Annual Meeting: Abstract O-323. Presented Oct. 19, 2005.

לידיעה במדסקייפ