אורולוגיה

כריתת ערמונית רדיקלית לעומת המתנה זהירה בטיפול בסרטן ערמונית בשלב מוקדם (NEJM)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי ביצוע כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית מפחית את שיעור התמותה בשל המחלה, את שיעור התמותה הכללי ואת הסיכון להופעת גרורות והתקדמות מקומית בחולים הסובלים מסרטן ערמונית בשלבים מוקדמים.

בשנת 2002 פרסמה קבוצת החוקרים את תוצאותיו הראשוניות של מחקר המשווה בין ביצוע כריתת ערמונית רדיקלית לבין המתנה זהירה בטיפול בסרטן ערמונית בשלב מוקדם. לאחר יותר משלוש שנות מעקב נוספות, מדווחים החוקרים על התוצאות הצפויות לאחר 10 שנים.

695 גברים שאובחן בהם סרטן ערמונית בשלב מוקדם בין אוקטובר 1989 לבין פברואר 1999 (גיל ממוצע 64.7 שנים) חולקו באקראי למעבר כריתה רדיקלית של הערמונית (347 גברים) או להמתנה זהירה (348 גברים). המעקב הושלם במהלך שנת 2003, כשגורם התמותה נקבע באופן סמוי. נקודת הסיום העיקרית היתה תמותה בשל סרטן הערמונית ונקודות הסיום המשניות היו תמותה בשל גורם כלשהו, הופעת גרורות והופעת התקדמות מקומית של המחלה.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת בת 8.2 שנים, נפטרו 83 גברים בקבוצה שעברה ניתוח ו-106 גברים בקבוצת ההמתנה הזהירה (P=0.04). ב-30 מתוך 347 הגברים שעברו את הניתוח (8.6%) וב-50 מתוך 348 הגברים בקבוצת ההמתנה הזהירה (14.4%), נקבע כי גורם המוות היה סרטן הערמונית. ההבדל בשכיחות המצטברת של התמותה בשל סרטן הערמונית עלה מערך של 2.0 נקודות אחוזיות לאחר 5 שנים לערך של 5.3 נקודות אחוזיות לאחר 10 שנים, עם ערך RR של 0.56 (95%CI, 0.36-0.88; ערך P=0.01 במבחן Gray).

העליה המתאימה עבור הופעת גרורות היתה מ-1.7 ל-10.2 נקודות אחוזיות, עם ערך RR של 0.60 בקבוצה שעברה ניתוח (95%CI, 0.42-0.86; ערך P=0.004 במבחן Gray). העליה המתאימה עבור הופעת התקדמות מקומית היתה מ-19.1 ל-25.1 נקודות אחוזיות, עם ערך RR של 0.33 (95%CI, 0.25-0.44; ערך P<0.001 במבחן Gray).

החוקרים מסיקים כי הירידה האבסולוטית בסיכון לתמותה לאחר 10 שנים בביצוע כריתה רדיקלית של הערמונית היא קטנה, אך ירידות ניכרות נמצאו בסיכונים להופעת גרורות ולהופעת התקדמות מקומית של הגידול.

הם מציינים כי יש לשקול את תופעות הלוואי המיידיות, אך היציבות המופיעות לאחר ביצוע הניתוח (בעיקר אין-אונות וקשיים בשליטה על מתן שתן) למול העליה בשכיחות הסימפטומים והשימוש בטיפולים לאחר התקדמות המחלה שהופיעה בקבוצת ההמתנה הזהירה. אולם, הם מוסיפים, יש צורך בביצוע הערכה מחודשת של העלות למול התועלת בביצוע כריתה רדיקלית בכלל החולים, שכן מספר החולים הזקוקים לטיפול גבוה ומשך הזמן עד להופעת הסימפטומים והצורך בטיפולים עשוי להיות ארוך בחולים המצויים תחת מעקב. עם זאת, לטענתם, הסרה של גידולים קטנים עשויה לגרור פחות תופעות לוואי.


NEJM 352:1977-1984

לסיקור הידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה