אורולוגיה

מהלך יציב של סרטן ערמונית מקומי תומך במתן הטיפול השמרני (JAMA)

מחקר חדש מעיד כי בניגוד לממצאי מחקר אחר שפורסם לאחרונה, שיעור התמותה השנתי בשל סרטן ערמוני מקומי במהלך 15 שנים מזמן האיבחון איננו עולה במהלך הזמן, דבר המעיד כי אין הצדקה למתן טיפול אגרסיבי יותר.

במחקר שפורסם בשנה שעברה, נמצא כי במיעוט ניכר של מקרי הסרטן שאובחנו בשלב מוקדם יתפתח פנוטיפ אגרסיבי לאחר 15 שנים של המתנה זהירה. ממצא זה תומך בשימוש במתן טיפול רדיקלי מוקדם, במיוחד בקרב חולים שתוחלת החיים הצפויה שלהם ארוכה מ-15 שנים.

בניגוד לכך, ממצאי מחקר שפורסם החודש אינם מוצאים עליה לטווח הארוך בשיעורי התמותה ולכן אינם תומכים בדעה זו.

החוקרים מציעים כי קיימים שני גורמים לממצאים הסותרים של שני המחקרים: סיווג היסטולוגי וקביעת גורם המוות.

לטענתם, שיעור התמותה המוגבר שנצפה במחקר הקודם עשוי היה לשקף סיווג שגוי בחלק מהחולים.

בנוגע לקביעת גורם המוות, המחקר הקודם נעזר בבדיקת הרשומות הרפואיות, ואילו במחקר הנוכחי בוצעה אנליזה לקביעת סיבת המוות. קביעה שגויה בחלק קטן מהחולים בכל אחד מהמחקים עשויה להסביר את הממצאים השונים בשנה ה-15 ובשנה ה-20.

במחקר הנוכחי נעשתה אנליזה למידע שנאסף ממרשם ה-Connecticut Tumor Registry, שנתמך על-ידי רשומות בתי החולים ובדיקות היסטולוגיות ב-767 גברים שנתקבלה בהם אבחנה קלינית של סרטן ערמונית מקומי בין השנים 1971-1984. הנבדקים טופלו באמצעות המתנה זהירה, או באמצעות טיפול androgen withdrawal מיידי או דחוי, ונערך אחריהם מעקב במהלך תקופה ממוצעת בת 24 שנים.

במהלך 15 שנות המעקב, עמד שיעור התמותה בשל סרטן הערמונית על 33 ל-1000 שנות-אדם. לאחר 15 שנה, צמח שיעור זה לערך של 18 ל-1000 שנות-אדם.

דרוג הגידול השפיע מאוד על התמותה בשל הסרטן. השיעורים נעו בין ערך של  6 מקרי תמותה ל-1000 שנות-אדם בגידולים בעלי דירוג נמוך (דרוג Gleason של 2-4) לבין ערך של 121 מקרי תמותה ל-1000 שנות-אדם בגידולים בעלי דירוג גבוה (דרוג Gleason של 8-10).

במאמר מערכת מצורף מצוין כי לעת עתה, טבעם של גידולי סרטן ערמונית מקומיים אינו ברור לחלוטין.

עוד נכתב כי התשובות לשאלות החשובות ביותר צפויות לעלות ממחקרים קליניים שיערכו השוואה בין חולים שיחולקו באקראי לקבלת המתנה זהירה או למעבר ניתוח וממחקרי סריקות רמות ה-PSA שביצועם מתוכנן כעת בארופה ובארצות-הברית.

לידיעה במדסקייפ

JAMA 2005;293:2095-2101,2149-2151.

<!–


–>

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה