חוקרים מדווחים כי לטיפול בסרטן הערמונית באמצעות חסימת אנדרוגנים משולבת ישנה השפעה מעורבת, אך שולית על התיפקוד הקוגנטיבי. החוקרים מצאו כי הטיפול פוגע  ביכולות המרחביות אך משפר את יכולת הזיכרון המילולי.  

החוקר הראשי מסביר כי למרות שחלק מהגברים חווים קשיים סובייקטיביים בתיפקוד הקוגנטיבי במהלך תקופת הדיכוי האנדרוגני, הממצאים מעידים כי בהערכה אובייקטיבית של התיפקוד הקוגנטיבי לא נמצאו ראיות מספיקות לקביעת קיומו של שינוי בעל משמעות.

החוקרים מגיעים למסקנות אלה לאחר שבדקו 19 גברים שבהם נמצא סרטן הערמונית שמלווה בעליה ברמות ה-prostate specific antigen, PSA.

בכל הנבדקים נמצאו תגובות נאיביות להורמון ולא נמצאו גרורות, וכולם טופלו בדיכוי אנדרוגן זמני באמצעות leuprolide ו-flutamide (משווק בארץ גם בשם eulexin) במהלך תקופה של 9 חודשים.

בהשוואה לרמות שנמדדו בתחילת הניסוי, חסמי האנדרוגן הורידו את רמות ה-PSA והטסטוסטרון בכל הנבדקים. יתרה מכך, החוקרים מדווחים כי בבדיקות לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדידות הזיכרון המילולי והמרחבי, בתיפקוד הניהולי או ביכולות השפה.

החוקר מסביר כי יוצא הדופן היחיד שנמצא היה הממצא שהעיד על ירידה ביכולת לסובב מנטלית מבנים תלת-מימדיים מורכבים. אולם, הוא מוסיף, יכולת זו חזרה לרמתה הנורמלית עם הפסקת הטיפול וחזרת רמות האנדרוגן לערכיהן הרגילים.  

ממצא נוסף נוגע לשיפור שנמצא בהערכת יכולות הזיכרון המילולי במהלך הטיפול, שנמשך גם בתקופת הפסקת הטיפול.

לסיכום, החוקרים קוראים לביצוע מחקרים גדולים יותר ובעלי תקופות מעקב ממושכות יותר. החוקר הראשי מוסיף כי הם ממשיכים במחקרם כיום ובודקים באמצעות neuroimaging האם דיכוי האנדרוגן יוצר שינויים בהפעלת המוח.

J Urol 2003;170:1808-1811.

לידיעה במדסקייפ