הטיפול ב- Benralizumab(פסנרה) הוביל לשיפור משמעותי במדדי ריר ואיזון אסתמה לאורך למעלה משנתיים בחולים עם אסתמה אאזנופילית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Chest.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התפתחות פקק ריר באסתמה עשויה לנבוע מחמצון אאזנופילים. מחקרים קודמים הראו כי מנה יחידה של Benralizumab לוותה בשיפור מדדי ACQ-6 (או Asthma Control Questionnaire).
כעת ביקשו החוקרים להתבסס על בדיקות CT ו-MRI להערכת ההשפעה של טיפול ב- Benralizumab על פקקי ריר ופגמים אוורור לאורך שנתיים וחצי. מדגם המחקר כלל 29 מבוגרים בגילאי 18-80 שנים (גיל ממוצע של כ-60 שנים, למעלה משני-שליש נשים) עם אסתמה אאזנופילית שאינה מאוזנת היטב.
המשתתפים עברו הערכה 28 ימים לאחר קבלת מנה של Benralizumab. בסך הכול, 16 חולים שבו למעקב לאחר שנה אחת ו-13 שבו למעקב לאחר שנתיים וחצי; הבדיקות לאחר שנה ולאחר שנתיים וחצי כללו הערכת תפקודי ריאות ובדיקות הדמיה.
מדד ACQ-6 הממוצע עמד על 2.0 לאחר 28 ימים מהתחלת Benralizumab והשתפר משמעותית לאחר שנה אחת ל-0.5 (p=0.02) ולאחר שנתיים וחצי (0.5, p=0.03).
ממוצע אחוז השינוי בפגם אוורור לאחר שנתיים וחצי (4%-) היה גדול יותר מההבדל המינימאלי בעל משמעות קלינית, אך לא היה שונה משמעותית לעומת אחוז פגם אוורור לאחר 28 ימים של Benralizumab. עם זאת, מדדי ריר השתפרו משמעותית מ-3 ל-1 לאחר שנתיים וחצי (p=0.03).
לאחר שנתיים וחצי, חמישה חולים עם ספירת ריר ממוצעת של 11 בתחילת המחקר לא הייתה עדות בבדיקת CT לפקק ריר. בנוסף, בחולה אחד תועדו פחות שני פקקי ריר, בהשוואה למצב ההתחלתי, בחולה אחד תועד מספר דומה ובארבעה חולים ללא עדות לפקקי ריר בתחילת הדרך עדיין לא הייתה עדות לפקקי ריר. שיפור משמעותי תועד גם איזון אסתמה, תנגודת בדרכי אוויר, איכות חיים, מדדי FEV1, שטח חלל דרכי האוויר, עובי הדופן וספירה כוללת של דרכי האוויר לאחר שנתיים וחצי.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, בפרט בנושא הדינמיקה של התפתחות ופירוק פקקי ריק. עם זאת, מהממצאים עולה כי טיפול ב- Benralizumab לווה בשיפור מבנה ותפקוד דרכיי האוויר.
Chest, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!