מנתונים שפורסמו באתר Research Square וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי בקרב נשים עם היפופאראתירואידיזם תועדה צפיפות עצם מוגברת, ללא עליה בסיכון לשברים או בשכיחות שברים, בהשוואה לנשים עם רמות תקינות של הורמון פאראתירואיד.
מחקרים מעטים בחנו את הסיכון לשברים בחולים עם היפופאראתירואידיזם, כאשר התוצאות בנושא סותרות. חסר כרוני של הורמון פאראתירואיד מלווה במסת עצם מוגברת ושיפור חוזק העצם, העשויים להפחית את הסיכון לשברים. עם זאת, רמות נמוכות של הורמון פאראתירואיד מובילות לשחלוף עצם ירוד, העלול להוביל לעצמות שבריריות וכך להעלות את הסיכון לנזקים מיקרוסקופיים.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות הגיאומטריה ומיקרו-ארכיטקטורה של העצם באמצעות בדיקת High-Resolution Peripheral Quantitative CT. הם אספו נתונים אודות 27 חולים ממרכז יחיד בברזיל בהם נקבעה אבחנה של היפופאראתירואידיזם קבועה לאחר-ניתוח ו-44 נשים ששימשו כביקורות ותאמו בגיל ומדד מסת גוף.
החוקרים בחנו את ההיסטוריה של שברים קליניים קודמים באמצעות שאלונים ובחינת הרשומות הרפואיות והעריכו את הסיכון לשבר בתוך עשר שנים באמצעות מדד FRAX. בדיקת DXA שימש להערכת צפיפות עצם אזורית בעמ”ש מותני, צוואר ירך וכלל ירך. בדיקת HR-pQCT של טיביה ואמה דיסטאלית שימשה להערכת vBMD (או Volumetric Bone Mineral Density) ומיקרו-ארכיטקטורה. דגימות דם ואיסוף שתן לאורל 24 שעות שימשו להערכת מדדים ביוכימיים שונים.
מבין 27 נשים עם היפופאראתירואידיזם, 16 עברו כריתת בלוטת תריס בשל זפק שאינו ממאיר, 9 עברו ניתוח בשל סרטן בלוטת תריס ושתיים נותחו בשל מחלת גרייבס. נשים אלו פיתחו היפופאראתירואידיזם לתקופה ממוצעת של 8 שנים ו-78% היו נשים לאחר מנופאוזה.
בכלל הנשים עם היפופאראתירואידיזם, הסיכוי לשבר היה מתחת לטווח ההתערבות, כפי שנקבע לפי מחשבון ה-National Osteoporosis Guidelines Group. שתיים מהנשים הללו התייצגו עם שברי חוליות מורפומטריים.
בקרב נשים עם היפופאראתירואידיזם, צפיפות עצם אזורית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לביקורות בכל האתרים שנבחנו; הערכים הגבוהים ביותר תועדו בעמ”ש מותני. מדדי vBMD בקורטקס היו גבוהים יותר בטיביה ורדיוס דיסטאלי, כפי שנקבע לפי HR-pQCT.
בקרב נשים עם היפופאראתירואידיזם, רמות סמני ספיגת עצם ובניית עצם היו נמוכות, אך לא תועדה קורלציה בין צפיפות העצם ומדדי HR-pQCT ובין סמנים אלו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על צפיפות עצם גבוהה יותר בנשים עם היפופאראתירואידיזם, בהשוואה לנשים עם רמות תקינות של הורמון פאראתירואיד.
מתוך אתר Research Square
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!