דו”ח חדש של ועדת Lancet שכללה 28 מומחים מרחבי העולם, העוסק בתגובה הבינלאומית למגפת COVID-19, מכנה אותה – “כישלון עולמי מסיבי במספר רמות” ואינו חוסך מאיש את האחריות למיליוני מקרי מוות שניתן היה למנוע. הוועדה ציינה בדו”ח שפורסם ב-The Lancet כ-17.2 מיליון מקרי מוות מ-COVID-19 ברחבי העולם עד ה-31 במאי. הדו”ח מיועד למדינות וסוכנויות החברות באו”ם ולקבוצות בין-ממשלתיות כמו ה-G20 וה-G7, וספציפית, הדוח מפרט מספר כשלים:
• היעדר הודעה בזמן על ההתפרצות הראשונית של COVID-19, עיכובים בהכרה בכך ש-SARS-CoV-2 מתפשט באמצעות אירוסולים ויישום אמצעים מתאימים להפחתת התפשטות המגיפה ברמה הלאומית והבינלאומית
• היעדר תיאום בין מדינות למניעת הדבקה ויראלית, כישלונות ממשלתיים בבחינת ראיות ואימוץ שיטות עבודה לשליטה במגיפה וניהול כלכלי וחברתי תחת המגיפה, מחסור במימון גלובלי למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMICs) , כישלון בהבטחת אספקה נאותה וחלוקה הוגנת של משאבי מפתח כגון PPE, בדיקות אבחון, תרופות, מכשירים רפואיים וחיסונים – במיוחד עבור LMICs
• מחסור בנתונים מדויקים ושיטתיים על זיהומים, מקרי מוות, ויראנטים ויראליים, תגובות מערכת הבריאות והשלכות בריאותיות עקיפות
• אכיפה לקויה של תקנות בטיחות ביולוגית שהובילו למגיפה, מעלה את האפשרות של דליפת מעבדה
• כישלון להילחם בדיסאינפורמציה שיטתית
• היעדר רשתות ביטחון גלובליות ולאומיות להגנה על אוכלוסיות חלשות
הדו”ח מציע את חמשת עמודי התווך של המלחמה במחלות זיהומיות, כולל אסטרטגיות מניעה כמו חיסון, בלימה, שירותי בריאות, שוויון וחדשנות ופיזור גלובליים. אבל הבסיס להצלחה, הציעה הוועדה, הוא “פרו-חברתיות”, או שינוי יעדי ממשלות, רגולטורים ומוסדות כלפי החברה כולה.
הכישלון אינו יתום, גם במדינת ישראל. אם יש ועדת חקירה שצריכה לקום, זו הוועדה. לא בכדי מסתירים מהציבור את פרוטוקולי הדיונים של ממשלת ישראל בימים הקריטיים בינואר-פברואר 2020. יש אחראים לכך שבשנת 2020 נפטרו יותר בני אדם בישראל מאשר כל קרבנות המלחמות מאז 1948.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!