הצהרה מדעית חדשה של American Heart Association (AHA) שפורסמה ב Circulation מתארת את הסימפטומים של 6 מחלות קרדיווסקולריות שכיחות לפי הספרות המדעית הקיימת – סינדרום קורונרי אקוטי (ACS), אי ספיקת לב, מחלות מסתמיות, שבץ, הפרעות קצב ומחלת כלי דם פריפרית (PVD). כותבי ההצהרה מדגישים כי לעיתים קרובות יש חפיפה בין סימפטומים של מחלות אלו, יש הבדל בין המינים והסימפטומים משתנים עם הזמן.

הכותבים מציינים שכימות התסמינים יכול להיות מאתגר בשל אופיים הסובייקטיבי. בנוסף, לעיתים המטופלים לא ידווחו על הסימפטומים או לא יקשרו ביניהם לבין המחלה הקיימת, בעיקר בסימפטומים כמו עייפות, הפרעות שינה, עליה במשקל ודיכאון, אך מחקרים מראים שתסמינים עדינים אלו יכולים לנבא אירועים אקוטים וצורך באשפוזים.

סינדרום קורונרי אקוטי ACS – כאבים בחזה ותסמינים נלווים

קבוצת הכותבים מציינת שכאב בחזה הוא התסמין שמדווח לעיתים הכי קרובות במקרי ACS, באופן טיפוסי מתואר כלחץ או אי נוחות מאחורי הסטרנום, לעיתים עם הקרנה ללסת, כתף, זרוע או גב עליון.

הסימפטומים הנלווים השכיחים ביותר הינם קוצר נשימה, הזעה, בחילה, סחרחורת ועייפות שאינה אופיינית.

נשים ידווחו יותר על תסמינים נוספים מלבד כאבים בחזה וכתוצאה מכך לעיתים קרובות תלונות אלו יסווגו כ”אטיפיות”. עם זאת, הAHA פרסם לאחרונה אזהרה שייתכן שתיוג זה של תלונות אטיפיות נובע מהיעדר נוכחות נשים במחקרים קליניים בהם הוגדרה רשימת הסימפטומים השכיחים.

הכותבים מצביעים על הצורך בביצוע מחקרים שיאגדו את קבוצת הסימפטומים. הם מציינים שהמצב הקיים של חוסר “הרמוניזציה” בכימות תסמינים של ACS במחקרים מפריע לאיסוף נתונים המצטברים לאורך שנים.

אי ספיקת לב

קבוצת הכותבים מציינת שקוצר נשימה הוא הסימפטום הקלאסי של אי ספיקת לב וסיבה שכיחה של מטופלים לפניה לטיפול רפואי. עם זאת, יש לשים לב לסימפטומים מוקדמים ועדינים יותר. תסמינים אלו כוללים עייפות, אי סבילות למאמצים, אינסומניה, כאבים (בחזה או אחרים), הפרעות מצב רוח (בעיקר דיכאון), ירידה קוגניטיבית (תחושת ערפול, בעיית זיכרון) ותסמיני GI כגון אי נוחות בטנית, בחילה, הקאות וחוסר תיאבון.

נשים עם אי ספיקת לב מדווחות יותר על מגוון רחב של תסמינים, יסבלו יותר מדיכאון או חרדה וידווחו יותר על ירידה באיכות החיים לעומת גברים עם אי ספיקת לב.

הכותבים מדגישים שחשוב לקחת בחשבון את ההטרוגניות בתלונה של קוצר נשימה, גם בקליניקה וגם במחקרים, על ידי שימוש בכלים שונים ושאלות מכוונות לכימות תלונה שכיחה ורבת-פנים זו. הם מוסיפים שחשוב לנטר תסמיני אי ספיקת לב כספקטרום לעומת ניטור כקיימים או לא קיימים, ולזהות את המטופלים בסיכון הזקוקים לניטור תכוף או התערבות כדי להימנע מירידה באיכות החיים, עליה באשפוזים ותמותה.

מחלות מסתמיות

מחלות מסתמיות הן גורם נפוץ לאי ספיקת לב, עם סימפטומים שאינם שונים מאי ספיקת לב על רקע סיבות אחרות. מחלת לב ראומטית עדיין נפוצה במדינות עם הכנסה נמוכה וממוצעת אך כמעט ונעלמה ממדינות עם הכנסה גבוהה, שם הגורמים השכיחים למחלות מסתמיות הינם גיל מבוגר וקרדיומיופתיות.

הכותבים מתארים שבהיעדר הפרעה מסתמית אקוטית חמורה, המטופלים בדר”כ מתייצגים עם שלב אסמיפטומטי ארוך ואחריו שלב של התקדמות הסימפטומים, כתוצאה מההפרעה המסתמית עצמה או הפרעה שניונית בעקבות רה-מודלינג מיוקרדיאלי.

מחלה של המסתם האאורטלי לעיתים קרובות מתייצגת באופן שונה אצל גברים ונשים. היצרות אאורטלית בדר”כ אסימפטומטית במשך שנים. עם התקדמות ההיצרות, נשים מדווחות על קוצר נשימה ואי סבילות למאמצים יותר מאשר גברים והן גם יותר שבריריות ועם דירוג NYHA גבוה יותר (III/IV). אצל גברים יותר נפוצה התלונה על כאבים בחזה.

שבץ

קבוצת הכותבים מסבירה שהסימפטומים הקלאסיים של שבץ – צניחה של זווית הפה, חולשה של הזרוע, קושי בדיבור, בנוסף לסימפטומים פחות קלאסיים כגון הפרעת תחושה חלקית, דיסארתריה, ורטיגו ודיפלופיה, צריכים לגרום לקלינאים לשקול הפעלה מיידית של צוות שבץ.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה הראו שנשים עם שבץ יתייצגו בסבירות גבוהה יותר עם תסמינים שאינם פוקאליים (לדוג’ כאב ראש, שינוי במצב ההכרה, קומה/סטופור) לעומת גברים.

על מנת לשפר את חינוך הציבור על תסמיני שבץ ולסייע לאבחנה וטיפול מהיר, קבוצת הכותבים מסבירה שיש צורך להבין טוב יותר את התייצגות התסמינים השונים אצל קבוצות דמוגרפיות שונות כולל גזע ומוצא אתני, גיל ותת סוגים של שבץ.

הכותבים גם ממליצים שמטופלים לאחר שבץ יעברו סקירה לדיכאון, חרדה, עייפות וכאבים.

הפרעות קצב

הכותבים מציינים שהפרעות קצב, כולל פרפור פרוזדורים (AF), רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה על-חדרית, ברדיאריתמיה וטכיקרדיה חדרית, מתייצגות עם סימפטומים דומים.

פלפיטציות הן הסימפטום האופייני של הרבה הפרעות קצב לבביות. הפרעת הקצב הנפוצה ביותר, AF, יכולה להתייצג עם פלפיטציות או עם תסמינים פחות ספיציפיים (עייפות, קוצר נשימה, סחרחורת) שמופיעים גם בטווח רחב של הפרעות קצב. תסמינים של כאבים בחזה, סחרחורת, סינקופה/פרה-סינקופה וחרדה מופיעים פחות בAF.

הכותבים מדגישים שלמרות שפלפיטציות הן התסמין האופייני בהתייצגות של AF, מטופלים רבים עם AF חדש מתייצגים עם תסמינים לא ספציפיים או ללא תסמינים כלל.

נשים ומטופלים צעירים עם AF מתייצגים באופו טיפוסי עם פלפיטציות, לעומת גברים שיותר מאובחנים כאסימפטומטים. גיל מבוגר גם מעלה את הסיכוי לתסמינים לא קלאסיים או התייצגות אסימפטוטית של AF.

מחקרים מראים שמטופלים אפרו-אמריקראים  נמצאים בסיכון נמוך יותר להתפתחות AF, אך כשמאובחנים עם AF סובלים יותר מפלפיטציות, קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה, אי סבילות למאמצים וכאבים בחזה, לעומת מטופלים לבנים או היספנים.

מחלת כלי דם פריפרית

הצליעה הקלאסית מופיעה בכשליש מהמטופלים עם מחלת עורקים פריפרית (PAD) ומוגדרת ככאב בשוק  האחורי שמופיע ברגל אחת או שתיים בזמן מאמץ (הליכה), לא מתחיל במנוחה וחולף תוך 10 דקות של עמידה במקום או מנוחה. עם זאת, כאב במאמץ שאינו בשוק האחורי מדווח באופן נפוץ יותר מאשר תסמיני הצליעה לסירוגין הקלאסיים. נשים עם PAD יתייצגו יותר עם סימפטומים לא קלאסיים או ללא סימפטומים כלל.

הכותבים מסבירים שהערכה של התסמינים במנוחה, בזמן מאמץ ובזמן ההתאוששות תעזור לסווג את הסימפטומים כאיסכמיים או לא איסכמיים.

מחלת PAD סימפטומטית נמצא קשורה לסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ושבץ, אצל גברים בסיכון גבוה יותר לעומת נשים.

בדומה לPAD, מחלת ורידים פריפרית (PVD) יכולה להיות סימפטומטית או אסימפטומטית. קלסיפיקציה קלינית של PVD  כוללת סימפטומים כגון כאבי רגליים, עייפות, תחושת כבדות, התכווצויות, תחושת לחץ, restless leg syndrome וגירוי של העור.

חשיבות איתור תסמיני דיכאון

קבוצת הכותבים מדגישה את חשיבות אבחנת דיכאון אצל מטופלים קרדיאלים, שנמצא אצל מטופלים אלו כפי שתיים יותר מאשר מטופלים ללא כל מצב רפואי (10% לעומת 5%).

בפרסום קודם, ה-AHA המליץ שדיכאון ייחשב כגורם סיכון לפרוגנוזה גרועה יותר אצל מטופלים עם ACS או CVD. ההצהרה הנוכחית מדגישה שמטופלים עם כאב חזה כרוני, HF, היסטוריה של שבץ או PAD סובלים לעיתים קרובות מחרדה או דיכאון. בנוסף, שינויים קוגנטיביים אחרי אירוע מוחי יכולים להשפיע על התבטאות הסימפטומים ואבחנתם.

הכותבים מוספים שחשוב לזהות שגורמים כמו דיכאון ותפקוד קוגנטיבי יכולים להשפיע על זיהוי תסמיני המחלה הקרדיווסקולרית ולכן חשוב לנטר ולכמת את הסימפטומים עם כלים שלוקחים בחשבון דיכאון ותפקוד קוגנטיבי, כדי לאתר את המטופלים בסיכון ולשפר את הטיפול בהם.

לכתבה בMedscape

published online August 18 in Circulation