במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש מהם עולה קשר משמעותי בין תפקוד חדר שמאל ובין שיעורי התמותה לאחר התערבות כלילית מילעורית, כאשר החמרה בתפקוד חדר שמאל מנבאת באופן בלתי-תלוי את שיעורי התמותה לאחר שלושים ימים ושיעורי התמותה בטווח הארוך יותר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 10-30% מהחולים העוברים התערבות כלילית מילעורית סובלים מהפרעה בתפקוד חדר שמאל. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין תפקוד חדר שמאל ובין שיעורי התמותה בטווח הקצר ובטווח הארוך במדגם חולים שעברו את ההתערבות באופן אלקטיבי ובתנאים של תסמונת כלילית חדה.

מדגם המחקר כלל כ-230,000 חולים במאגר British Cardiovascular Intervention Society בשנים 2006-2011 והחוקרים בחנו את הקשר בין תפקוד חדר משאל ובין שיעורי התמותה לאחר 30 ימים בחולים בהם ההתערבות בוצעה באופן אלקטיבי, במסגרת אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST או אוטם שריר הלב ללא עליות מקטע ST.

מהנתונים עולה קשר בלתי-תלוי בין הפרעה בתפקוד חדר שמאל ובין שיעורי התמותה לאחר 30 ימים: הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים בחולים עם תפקוד בינוני של חדר שמאל (מקטע פליטה של 30-49%) (יחס סיכון של 2.91) ותפקוד גרוע של חדר שמאל (מקטע פליטה נמוך מ-30%) (יחס סיכון של 7.25) היה גבוה יותר בהשוואה לחולים עם תפקוד טוב של חדר שמאל (מקטע פליטה מעל 50%). ההשפעה הפרוגנוסטית של תפקוד ירוד של חדר שמאל על שיעורי התמותה לאחר 30 ימים עלתה עם פרוצדורה אלקטיבית (יחס סיכון של 3.72) לאוטם שריר הלב ללא עליות מקטע ST (יחס סיכון של 5.03) ועד אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST (יחס סיכון של 8.18).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על השפעה דיפרנציאלית של תפקוד חדר שמאל על שיעורי התמותה במגוון אינדיקציות להתערבות כלילית מילעורית, כאשר ככל שתפקוד החדר השמאלי ירוד יותר כך הפרוגנוזה גרועה יותר והפרוגנוזה הגרועה ביותר תוארה עם תפקוד ירוד של חדר שמאל ושיעורי התמותה בחולים בהם הפרוצדורה בוצעה בשל אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST.

Eur Heart J. 2014;35(43):3004-3012

לידיעה במדסקייפ