במאמר המתפרסם באתר ”הארץ” סוקרת פרופ’ אורי אלקיים (בתמונה) , מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז רפואי תל אביב ויו”ר האיגוד הראומטולוגי את ההנחיות החדשות של הליגה האירופאית כנגד ראומטיזם, The European League Against Rheumatism* (EULAR) לטיפול בחולים בדלקת מפרקים פסוריאטית (PSA), המתבססים על סקירת 2665 מחקרים ואבסטרקטים שפורסמו בין השנים 2010 2014 וחוות דעת מומחים שחברו לצוותי משימה.

פרופ’ אלקיים מציינת כי EULAR מציבה יעדים חדשים: לא עוד שיכוך תסמיני המחלה בלבד, אלא השגת הפוגה של המחלה (רמיסיה) כיעד ראשון במעלה. המשמעות : מתן טיפול מוקדם ככל האפשר, קיום מעקב ומתן טיפול אינטנסיבי הדוק למניעת הדלקת מחוללת המחלה, במטרה “לשכך” את ביטוי המחלה, למנוע מהחולים נזקים לשלד ומחלות נלוות וקיום תפקוד יום יומי פיזי וחברתי בבריאות תקינה, ככל האפשר.

פרופ’ אלקיים מעדכנת כי בדלקת מפרקים פסוריאטית,  מחלה אוטואימיונית כרונית פרוגרסיבית, חולים כ-37 מיליון אנשים בעולם. למחלה גורמים גנטיים ובניגוד לשאר המחלות הראומטיות, שאופייניות בעיקר לנשים, היא נחלקת, כמעט באופן שווה בין נשים וגברים (53%  גברים והיתר נשים) . הופעתה  הטרוגנית, וביטוייה שונים וקשים אצל חלק מהחולים. המחלה מתבטאת בנגעים עוריים אופיינים לפסוריאזיס, כאב נפיחות ונוקשות במפרקים. היא מסבה נזק בלתי הפיך למפרקים ופוגעת ביכולתו של החולה לקיים אורח חיים תקין. חולים בה צעירים, בגילאים 3050, המצויים בשיא פריחתם. 1 מ-5 חולי פסוריאזיס (כ-20%) עלולים לפתח דלקת מפרקים. אצל 65% מחולי הפסוריאזיס, תופיע דלקת מפרקים לאחר כ10 שנים. ב-10% מהמקרים דלקת המפרקים תקדים את הופעת הפסוריאזיס. אצל רבע מהחולים שתי המחלות תופענה יחדיו. כ-40% מהחולים יחלו גם בתסמונת מטבולית, שילוב של יתר לחץ דם, השמנת יתר  וסוכרת מבוגרים.

בניגוד למחלת מפרקים  שגרונית, בה קיים מגוון רחב של טיפולים, מספר הטיפולים בדלקת מפרקים פסוריאטית היה מוגבל, וכ-40% מהחולים לא ראו  הטבה בטיפולים הקיימים.

הטיפול במחלה נקבע על פי תסמיני המחלה החל מחולים “קלים” עם  מפרק אחד נפוח וביטוי עורי קל וכלה בחולים “קשים” שלהם מספר רב של מפרקים נפוחים ומחלות נלוות כמו השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם.

בעבר הטיפול הראשוני נעשה בתרופות אנטי דלקתיות ונוגדות כאב, לצד פיזיותרפיה ורפואה משלימה. על פי חומרת המחלה עברו לטיפול בתרופות ביולוגיות מתקדמות, בהן: אנברל, יומירה, רמיקייד וסימפוני (חוסמי TNF ) שפותחו הודות לפענוח המנגנון המולקולרי מחולל הדלקת הגורם למחלה. התרופות מפחיתות את התהליך הדלקתי במפרקים,  הכאב, הנפיחות, קישיון הבוקר והרס המפרקים, לצד ההשפעה המיטיבה על נגעי העור. טיפולים אלו תרמו לשינוי משמעותי בטיפול במחלה בעשור האחרון,  אך כאמור, עדיין, קרוב לכ-40% מהחולים לא הגיבו להם ולא זכו להטבה במחלתם.

בקווים המנחים החדשים, איגוד ראומטולוגי בינלאומי מקצועי, מאשר לראשונה את העובדה, כי חולים רבים אינם מקבלים טיפול מתאים, ומדגיש  את חשיבותם  ונחיצותם  של טיפולים בעלי מנגנוני פעולה חדשים ושונים מהתרופות הקיימות.

לכתבה ב”הארץ”

מעיון בהנחיות EULAR ניתן לראות שאלה כוללת בקווים המנחים את התרופה USTEKINUMAB  (סטלרה, ינסן סילאג), המביאה לנטרולם של חלבונים טבעיים ( IL-12 ו-IL-23), שככל הנראה מעורבים בהתפתחותן של מחלות דלקתיות, כמו פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית. במקרים מסויימים כקו ביולוגי ראשון ובאחרים כטיפול ביולוגי שני לאחר כישלון בטיפול בנוגדי TNF .

EULAR מדגישה, כי לטיפול במחלה שותפים הרופא הראומטולוג המטפל והחולה, שיישקלו יחדיו יעילות, בטיחות ועלויות (פחות רלוונטי במבנה סל הבריאות בישראל במידה והתרופה בסל). בנוסף מחדדת EULAR כי טיפול מולטי-דיספלינרי נדרש במקרים של התבטאות קשה של המחלה וכי בניהול המחלה וקביעת הטיפול, יש להתייחס לפגיעה נוספת במפרקים, ולהופעתם של תסמונת מטבולית, מחלות לב וכלי דם ומחלות נלוות אחרות.

הקווים המנחים הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האירופאי לראומטולוגיה שנערך בחודש יוני ברומא (EULAR).

להנחיות ה-EULAR

EULAR* הוא ארגון גג המייצג חולים, רופאים ועמותות מדעיות העוסקות בחקר מחלות ראומטיות, מניעתן, מתן טיפול מיטבי בהן, תמיכה בחולים ושיקומם.