היצרות תעלת השדרה ( (Spinal stenosis SS היא תהליך ניווני הפוגע בעיקר בעמוד השדרה המותני. יש שמצב זה אינו מלווה בתלונות, אך יתכנו תסמינים הקשורים לגב ולרגליים וצליעה נוירולוגית (Spinal claudication ). המחלה פוגעת בעיקר במבוגרים מעל גיל 50 שנה.

יש שטיפול שמרני ל SS , משפר את מצבו של המטופל. מקובלות שיטות טיפול שמרניות הכוללות בין השאר חיזוק שרירים, תרגילי כיפוף, נטילת קלציטונין, טיפולי כירופרקטקיה, זריקות אפידורליות ועוד. הטיפול הכירורגי, הנמצא בשנים האחרונות בתנופה בעיקר בארה”ב, מתבסס על דה-קומפרסיה או איחוי חוליות.

מטרת המאמר הייתה לסקור את הספרות הרפואית העוסקת בטיפולים ב SS ולהשוות בין טיפול כירורגי לשמרני ובין שיטות הטיפול השמרניות.

שיטות: סקירת ספרות רלבנטית של עבודות מבוקרות עם חלוקה אקראית בין קבוצות המטופלים (RCT ), שנושאן מטופלים שלקו ב SS , התלוננו על כאבי גב ו/או רגליים וקבוצה אחת במחקר טופלה שמרנית.

דרגות כאב ומגבלה גופנית היוו מדד עיקרי לתוצאת הטיפול. התוצאות נמדדו לטווח קצר (עד 3 חודשים), בינוני (3-12 חודשים) ולטווח ארוך (מעל שנה).

מתוך 653 תקצירי מאמרים נבחרו 31 עבודות שעמדו בדרישות החוקרים.

תוצאות:  18 מאמרים נמצאו באיכות גבוהה. הטיפול השמרני כלל שיטות שונות של טיפול פיזיקלי טיפול תרופתי (NSAID , קלציטונין, פרוסטגלנדין, ויטמין B 12)הזרקות, מחוכים, מנוחה, מקל עזר בהליכה, טיפולי על קול, הדרכה (Back school )  ועוד.  

בהשוואה בין טיפול כירורגי בו בוצעה דה-קומפרסיה לעומת טיפול שמרני, נמצא כי הטיפול הכירורגי עדיף (מבוסס על 4 מאמרים).

זריקות סטירואידים אפידורליות לא היו יעילות יותר לטווח ארוך מטיפול פיזיקלי אחר או מהזרקות סליין או סליין וחומרי אילחוש.

קלציטונין לא נמצא יעיל יותר מפלצבו או פאראצטמול.

טיפול פיזיקלי נמצא פחות יעיל מטיפול ניתוחי אך יעיל יותר לעומת קבוצת הביקורת לטווח הקצר.

דיון: טיפול כירורגי נמצא יעיל יותר משמרני ב 4 עבודות מהן רק אחת באיכות גבוהה. במאמר סקירה נוסף בו בוצעה מטא-אנליזה, הגיעו החוקרים למסקנות דומות. הניתוח יעל יותר מבחינת תוצאות כאב, מגבלה פיזית, ואיכות חיים הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך.

לא נמצאה עדיפות משמעותית לשיטת טיפול פיזיקלי מסויימת לעומת אחרות.

אמנם המסקנה הנגזרת ממאמר זה תומכת בטיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני במקרי SS , אך החוקרים מסתייגים באומרם, כי יתכן שחלוקת המטופלים לקבוצות הטיפול מראש לא הייתה מקרית לחלוטין ולכן סביר היה להניח כי הטיפול הכירורגי יהיה מוצלח יותר מהשמרני. עוד מדגישים המחברים את העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בניתוחים אלו וכן אחוז סיבוכים יחסית גבוה (עד 35% סיבוכים, עד 23% ניתוחים חוזרים).

Maya S. Comerb C. Is surgery more effective than non-surgical treatment for spinal stenosis, and which non-surgical treatment is more effective? A systematic review. Physiotherapy 99 (2013) 1220

הערות העורך: מסקנת העבודה היא שבמקרי היצרות תעלת השדרה טיפול כירורגי עדיף על טיפול שמרני מכל סוג. עוד משתמע כי תוצאות טיפול שמרני לטווח הארוך, כולל טיפול פיזיקלי, אינן מזהירות בלשון המעטה. איך מתקדמים, איך והאם מיישמים את מסקנות המחקר ? האם מפסיקים טיפול פיזיקלי למטופלים הלוקים בהיצרות תעלת השדרה ומפנים את כולם לטיפול כירורגי? 

המחברים מצדם בסיכום העבודה ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים באיכות גבוהה לטווח ארוך על מנת לגבש המלצות חותכות לגבי השוואה בין טיפול שמרני לכירורגי ואינם שוללים טיפול שמרני.

ואנו מה נמליץ למטופלים? על פניו סביר להניח, כי למרות שאין עדות מגובה סטטיסטית ליעילות טיפול פיזיקלי מעבר לטווח הקצר, יש מטופלים שייהנו מטיפול כזה ויוכלו להימנע מטיפול כירורגי על הסיבוכים הכרוכים בו. מצד שני חובה עלינו כמטפלים בפיזיותיראפיה או כמפנים לטיפול זה, לחשוף את סיכויי הצלחת הטיפול שאינם גדולים ובהחלט לא לשלול על הסף טיפול כירורגי.