ראומטולוגיה

האם תהליך דלקתי אחראי להופעת נוירופתיה לאחר-ניתוח? (Brain)

נוירופתיה לאחר-ניתוח עלולה לנבוע מתהליך דלקת ואימונותרפיה עשויה להקל על התסמינים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-Brain.

לדברי החוקרים, חשוב להבין כי לא כל הנוירופתיות המופיעות לאחר-ניתוח נובעות מגורמים מכאניים, דוגמת לחץ, מתיחה או פגיעה בעצב במהלך הניתוח. מנגנונים דלקתיים עשויים לגרום להפרעות אלו, המתבטאות בכאב וחולשה.

מבין 23 חולים עם נוירופתיה לא-מוסברת לאחר-ניתוח, דגימות ביופסית עצב הדגימו תהליך דלקתי מוגבר ב-21. ב-19 דגימות ביופסיה זוהתה עדות לפגיעה איסכמית בעצב ו-15 העידו או החשידו למיקרו-וסקוליטיס.

בכל 21 המקרים של נוירופתיה דלקתית מאושרת-ביופסיה, הנוירופתיה הופיעה בתוך 30 ימים מהפרוצדורה הכירורגית, כאשר 13 חולים פיתחו את הנוירופתיה בתוך שלושה ימים מהניתוח. בתשעה מקרים מדובר היה בפרוצדורות אורתופדיות, בשמונה פרוצדורות בטניות או אגניות, שני מקרים הופיעו לאחר ניתוח חזה ושניים לאחר פרוצדורה דנטאלית. שישה חולים פיתחו נוירופתיה פוקאלית, 11 אובחנו עם נוירופתיה מולטי-פוקאלית וב-4 מדובר היה במעורבות דיפוזית.

אבחנת נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח נקבעת לפי תזמון ומיקום התסמינים בהתאם לתזמון ומיקום הניתוח, ולפי הממצאים האופייניים בבדיקת MRI.

במידה ונוירופתיה מופיעה לאחר עיכוב מסוים או באתר מרוחק מאזור הניתוח, יש לשקול מנגנון דלקתי-אימוני. סיגנל T2 מוגבר באזור פוקאלי והגדלה בתוך מקטעי עצב בהדמיית MRI עשויה לספק לעיתים רמזים לאתיולוגיה דלקתית. במרבית המקרים, בדיקה אלקטרופיזיולוגית תדגים נזק לאקסונים.

בדיקות עזר, מצד שני, לרוב אינן מספקות עדות לתהליך דלקתי/חיסוני סיסטמי, אך בדיקות אלו מסייעות בשלילת גורמים אחרים לנוירופתיה. בסופו של דבר, ביופסית עצב משמשת לעיתים קרובות לאישור האבחנה של נוירופתיה דלקתית וטיפול ישיר בחולים.

מבין 21 החולים עם נוירופתיה דלקתית מאושרת-ביופסיה, לאחר-ניתוח, 17 קיבלו טיפולי אימונותרפיה. 15 טופלו במתילפרדניזולון (12 מינונים שבועיים של 1 גראם), חולה אחד קיבל טיפול פומי בסטרואידים ואחד קיבל טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים.

ב-13 מבין 17 החולים שהיו במעקב למשך חציון של 9 חודשים (בטווח 3-71 חודשים), חציון השיפור במדדי נוירופתיה השתפר משמעותית מ-30 בהערכה הראשונית ל-24 במעקב האחרון (p=0.001). כמו כן, שיפור תועד שני חולים שלא טופלו. באופן כללי, חל שיפור מהיר יותר בכאב, מאשר בחולשה, ובכל החולים למעט אחד, נותרה חולשה שיירית בעת ההערכה האחרונה. לאור האופי הרטרוספקטיבי של המחקר, לא ניתן לקבוע דבר בנוגע ליעילות הטיפול במקרים אלו.

במאמרם מתארים החוקרים 12 חולים נוספים עם חשד לנוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח. בחולים אלו לא בוצעה ביופסית עצב, אך על-בסיס קליני עלה חשד לנוירופתיה דלקתית. כקבוצה, חולים אלו סבלו מנוירופתיה חמורה יותר בהשוואה לחולים עם אבחנה שאושרה בביופסיה. בנוסף, ב-6 מבין 12 החולים הסימנים היו מוגבלים לגפה העליונה, בדומה לנוירופתיות אידיופטיות של המקלעת הברכיאלית (Brachial Plexus), שהינה תופעה מוכרת-היטב לאחר ניתוח.

למרות שלא ברורה ההיארעות המדויקת של נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח, החוקרים טוענים כי מהתרשמותם נראה כי מדובר בתופעה יחסית נפוצה, שאינה מאובחנת דיו, בעיקר מאחר שהדרך היחידה להגיע לאבחנה ודאית היא ע”י ביופסיה של העצב. הם מאמינים כי במרבית המקרים של נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח הסברה היא כי מדובר בגורם מכאני ולכן לעיתים רחוקות מבוצעת ביופסיה של העצב.

Brain. Published online September 15, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם ניתוח בלוטת התריס מעלה את הסיכון למחלת כליות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם ניתוח בלוטת התריס מעלה את הסיכון למחלת כליות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בקרב חולים לאחר ניתוח כריתה מלאה של בלוטת התריס סיכון מוגבר לאבחנה של מחלת כליות כרונית, בעיקר במקרים של היפופאראתירואידיזם לאחר ההתערבות הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול תרופתי יומי, היפופאראתירואידיזם, סיכון נפוץ לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס, מלווה […]

  • כאב בטן מעיד על מעורבות מערכת העיכול בילדים עם לופוס (Lupus)

    כאב בטן מעיד על מעורבות מערכת העיכול בילדים עם לופוס (Lupus)

    מעורבות מערכת העיכול נפוצה במקרים של הופעה בילדות של לופוס, כאשר למעלה ממחצית מהילדים מתייצגים עם תסמינים גסטרואינטסטינאליים, הנפוצים בהם כוללים כאבי בטן ועליה באנזימי כבד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lupus. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של מעורבות מערכת העיכול במקרים של הופעה בילדות של לופוס. מדגם המחקר כלל […]

  • מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של מנה יחידה של דקסמתזון בילדים שעברו ניתוח כריתת שקדים תחת הרדמה כללית הפחית את הצורך בטיפול באופיואידים סביב ההתערבות הניתוחית, ללא עליה בסיכון לדימום לאחר-ניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Anesthesia. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של דקסמתזון תוך-ניתוחי על צריכת אופיואידים בילדים עד גיל […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נדון בנושא שמעורר הרבה עניין וגם לא מעט שאלות – הטיפולים השונים להרזיה. נדבר על הזריקות להרזיה וניתוחים לקיצור קיבה – למי נמליץ על כל אחת מהאפשרויות והאם יש סיכונים שחשוב לקחת בחשבון? בפרק הזה נבחן את ההבדלים בין השיטות, נדבר על מי מתאים לאיזו גישה, […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה