רשת מטה אנליזות (network meta-analysis ) הבוחנת את היעילות של התוספים הפופולארים גלקוזמין (glucosamine ) וכונדרויטין (chondroitin ) ומסיקה שאין עדות ליעילות בטיפול באוסטיאואתריטיס המתפרסמת השבוע ב-BMJ מסעירה את התקשורת האנגלית, כולל כתבת תחקיר ב-BBC.
החוקרים מציינים ש-network meta-analysis היא גישה מחקרית סטטיסטית שבה (בניגוד למטה האנליזות הקונבנציונליות אשר מרכזות נתונים דומים ממס’ מחקרים שבחנו שאלה מחקרית דומה שמשווה בין שתי התערבויות), נאספים בנוסף גם השוואות לא ישירות ממחקרים מגוונים שבוצעו באופן רנדומלי.
באנליזה זו כללו החוקרים מחקרים מבוקרים שבהם נכללו לפחות 200 מטופלים עם אוסטיאואתריטיס (OA) של הברך או הירך.
המחקרים השוו בין גלוקוזמין, כונדרויטין ושילובים שלהם מול פלציבו או בין עצמם. נקודת הקצה המרכזית שנקבעה ע”י החוקרים הייתה מדד עוצמת הכאב. נקודת קצה משנית כללה שינויים רדיוגרפיים ברוחב המינימלי של חלל המפרק.
ההבדל המינימלי הקליני שנקבע כבעל משמעות בין התוספים לפלציבו הוגדר כ-0.9 ס”מ על סרגל כאב אנלוגי (VAS) של 10 ס”מ.
בסה”כ נכללו ברשת מטה האנליזות עשרה מחקרים בהם 3,803 מטופלים שעמדו בקריטריוני הההכללה של המחקר.
המימצאים שהתקבלו היו:
- על VAS של 10 ס”מ ההבדל הכולל בעוצמת הכאב בהשוואה לפלציבו היה 0.4- (בתוך טווח רווח בר סמך של בין 0.7- ל-0.1-) עבור גלוקוזמין, 0.3- (בטווח שבין 0 ל-0.7-) ועבור השילוב 0.5- (בטווח של בין 0 ל-0.9-).
- כלומר, אף אחד מהתוספים לא עבר את היעד הקליני שהוגדר של ירידה ב- 0.9 ס”מ בסרגל הכאב.
- היה פער בין התוצאות שהתקבלו במחקרים ללא תמיכה מסחרית למחקרים עצמאיים.
- ההבדלים ברוחב המינימלי של חלל המפרק היו זעירים ולא מובהקים.
החוקרים דנו בחוזקות ובחולשות של האנליזה, אשר ממשיכה להתבצע, וציינו עם זאת שאינם מאמינים שמחקרים עתידיים יראו רווח קליני רלבנטי לאחד מהתוספים הללו. הם מסכמים את המחקר באומרם שיחד עם זאת, יש מטופלים שמשוכנעים שתוספים אלה הם בעלי ערך, דבר שיכול להיות קשור למהלך הטבעי של ה-OA , אפקט הפלצבו וכד’. החוקרים משוכנעים שאף אחד מהמרכיבים הללו אינו מהווה סכנה למטופלים, ולכן אינם רואים כל נזק בכך שמטופלים אלה ימשיכו להשתמש בתוספים, כל עוד הם חשים שהרווח עולה על העלות.
באשר לכיסוי העלות ע”י רשויות הבריאות או ביטוחי בריאות – לדעתם אין מקום לכך.
(למאמר המלא) BMJ 2010; 341:c4675
הערת מערכת: כאמור, המחקר עורר עניין ציבורי רב ודווח אף ב-BBC . בכתבה הופיעה הדוברת של ה-Arthritis Research UK שציין שגלוקוזמין וכונדרויטין הם מהתוספים הפופולאריים ביותר מבין תוספי הבריאות ל-OA , ומהנחקרים ביותר. היא ציינה שה-NICE הבהיר התייחסותו לתוספים אלה במסגרת ההנחיות ל-OA לפיהן למרות שאין עדיין עדות מספקת שתדציק כיסוי העלויות ע”י ששירותי הבריאות הבריטיים (ה-NHS) , אין להגביל אנשים המעוניינים לעשות שימוש בתכשירים אלה ללא מרשם רופא, כ- OTC , כחלק מתכנית טיפול עצמית שכוללת גם תרגילים ושמירה על משקל מתאים. גישה זו נתמכת גם ע”י ה-Arthritis Research UK . לכתבה ב-BBC
כמו כן, הנושא כבר נדון אצלנו בעבר, ואנו ממליצים לעיין בדיווחים הבאים, ובעיקר בהערת עורך מדור האורתופדיה, ד”ר פנסקי:
תגובת עורך המדור לגבי גלוקוז מין וכונדרואיטין כטיפול באוסטיאוארטריטיס של הברך/מאת ד”ק פנסקי, עורך אורתופדיה , ינואר 2009
סקירה שיטתית של טיפול בגלוקוזאמין וכונדרואיטין ל-OA (מתוך Journal of International Medical Research), ינואר 2009
גלוקוזאמינים באוסטאוארטריטיס – בין מיתוס למדע : הרצאתו של פרופ’ משה טישלר
נציין גם שחברת טעם טבע אלטמן פירסמה השבוע מסמך הבהרה המתייחס לתביעה ייצוגית נגד מגה גלופלקס, בו ניתן לעיין כאן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!