מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השלישי של International Congress on Psoriasis עולה כי בחולים עם פסוריאזיס קיימת שכיחות גבוהה יותר של ממצאים פתולוגיים בבדיקת אולטרה-סאונד דופלר, המעידים על סינוסיטיס ואנתזופתיה, בהשוואה לחולים ללא פסוריאזיס, כעדות למעורבות תת-קלינית של שריר-שלד בחולים א-תסמיניים למחלת שריר-שלד.
עם זאת, הממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד בחולים עם פסוריאזיס ללא מעורבות קלינית של שריר-שלד, אינה מוגדרת היטב.
מטרת המחקר הייתה לבחון נוכחות סינוביטיס ואנתזיטיס באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר בחולים עם פסוריאזיס, ללא סימנים או תסמינים קליניים למעורבות שריר-שלד.
מדגם המחקר כלל 136 חולים עם פסוריאזיס (Plaque Psoriasis) ו-146 ביקורות תואמות בגיל עם מחלות עוריות אחרות, כולם ללא מחלת שריר-שלד. המשתתפים עברו הערכה דרמטולוגית וריאומטולוגית. כמו כן, בכל חולה נערכה בדיקת אולטרה-סאונד דופלר.
תוצאות ההערכה כללו זיהוי מקרה אחד של סינוביטיס, עם סיגנל בבדיקת דופלר ב-36 מפרקים, מקרה אחד של טנו-סינוביטיס עם סיגנל בבדיקת דופלר ב-22 אתרים, ומקרה אחד של אנתזופתיה שזוהה עם סיגנל ב-18 אתרים.
אחוז המפרקים עם סינוביטיס עמד על 2.4% בחולים עם פסוריאזיס ו-1% בביקורות (p<0.005). אנתזופתיה תועדה ב-11.6% מהחולים עם אנטזיס ו-5.3% מהביקורות (p<0.0005). בעוד שבחולים בקבוצת הביקורת לא תועד סיגנל, ב-7.4% מהחולים עם פסוריאזיס תועד ממצא זה (p=0.05).
מבין כל הנתונים הקליניים והדמוגרפים, הגורם המנבא המשמעותי היחיד לבדיקת אולטרה-סאונד דופלר פתולוגית היה פסוריאזיס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי סינוביטיס ואנתזופתיה נפוצות יותר משמעותית בחולי פסוריאזיס, בהשוואה לביקורות. ממצאים אלו עשויים להעיד על נוכחות מחלת שריר-שלד תת-קלינית.
מתוך הכנס השלישי של International Congress on Psoriasis
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!