מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Arthritis & Rheumatism עולה כי נשים עם רמות חומצה אורית בסרום של למעלה מ-5 mg/dL מצויות בסיכון נמוך משמעותית לפתח גאוט בהשוואה לגברים עם רמות דומות של חומצה אורית. בנוסף, נמצא כי השמנת יתר, יתר לחץ דם, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות משתנות הינם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות גאוט בנשים. החוקרים עשו שימוש במידע ממעקב פרוספקטיבי של 52 שנים ממחקר ה-Framingham Heart Study.

החוקרים מסבירים כי מזה זמן רב הייתה התייחסות למחלת הגאוט ככזו הפוגעת בגברים, כשמרבית המחקר בתחום התמקד בגברים בלבד. עם זאת, במהלך שני העשורים האחרונים, ההיארעות של מחלת הגאוט כמעט הוכפלה בקרב נשים, ובמיוחד בקרב נשים מבוגרות.

על מנת ללמוד יותר אודות גאוט בנשים, ביקשו החוקרים במחקרם זה לבחון את הקשר בין גורמי סיכון אפשריים להתפתחות גאוט בקרב 2,476 נשים ו-1,951 גברים שנכללו במחקר Framingham בין השנים 1950 ו-2002 אשר לא סבלו מהמחלה בתחילת המעקב.

בתחילת המחקר, היה גילן הממוצע של הנשים 47 שנים וגילם הממוצע של הגברים 46 שנים, ורמות החומצה האורית בסרום עמדו בממוצע על 4.0 mg/dL ו-5.1, בהתאמה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 28 שנים, נרשמה היארעות של 104 מקרי גאוט בנשים ו-200 נוספים בגברים. ההיארעות של גאוט לאלף שנות-אדם הייתה 1.4 עבור נשים ו-4.0 עבור גברים, בעוד שבשני המינים ההיארעות גברה עם העלייה ברמות החומצה האורית בסרום, אולם קצב העלייה היה נמוך משמעותית עבור הנשים, מציינים החוקרים. מגמה דומה נצפתה לאחר תקנון רב-משתני הבוחן את הסיכון היחסי להתפתחות גאוט בקרב נשים וגברים בעלי רמות דומות של חומצה אורית.

בין גורמי הסיכון המוצעים להתפתחות המחלה בנשים, מזכירים החוקרים גיל מתקדם (לכל חמש שנים), השמנת יתר (BMI של 30 kg/m2 ומעלה), צריכת אלכוהול (7ounces ומעלה של אלכוהול נקי לשבוע), יתר לחץ דם ושימוש בתרופות משתנות, וזאת עם סיכון יחסי של 1.24, 2.74, 3.10, 1.82 ו-2.39, בהתאמה (p < 0.05 עבור כולם). גודל הקשר של גורמי סיכון אלו לא נבדל משמעותית בין גברים לנשים, למעט קשר חזק יותר לגיל בקרב הנשים.

החוקרים מוסיפים כי מנופאוזה הראתה סיכון יחסי מתוקנן-לגיל של 4.18 (95% CI = 0.55-31.86) והסיכון היחסי לאחר תקנון רב-משתני היה 3.54 (95% CI = 0.46-27.15). בקרב תת-קבוצה של 1.249 נשים שהיו לאחר גיל המעבר בתחילת המעקב, נמצא כי השימוש בטיפול הורמונאלי תחליפי היה גורם מגן (הסיכון היחסי לאחר תקנון רב-משתני, 0.24; 95% CI = 0.03-1.79).

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו מספקים לראשונה מידע פרוספקטיבי וכמותי ביחס לקשר בין רמות החומצה האורית בסרום ובין הסיכון להתפתחות גאוט בנשים. הם מציינים כי ההגדרה של גאוט התבססה במחקרם זה על אבחנה קלינית של המחלה על ידי הרופא הבודק ולא דרשה זיהוי של גבישי Urate בנוזל המפרקי. לדבריהם, יתכן ויהיה ערך לאשר תוצאות אלו תוך שימוש בהגדרות ספציפיות יותר, לרבות שיטה זו של זיהוי הגבישים בנוזל המפרקי.

Arthritis Rheum. 2010:62;1069-1076

לידיעה במדסקייפ