מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-BMJ עולה כי שברים בצלעות בגברים מבוגרים קשורים לעיתים קרובות בסמני סיכון לאוסטיאופורוזיס, דוגמת צפיפות נמוכה של מינראלים בעצם והיסטוריה של שבר.
לאור ממצאים אלו, החוקרים מסכמים כי בנוכחות שבר בצלעות יש לשקול כי מדובר בשברים אוסטיאופורוטיים בהערכת הצורך בטיפול בגברים מבוגרים, במטרה למנוע שברים עתידיים.
החוקרים ניתחו את הנתונים אודות 5995 גברים משישה אזורים בארה”ב, כולם בני 65 שנים ומעלה, והיו חלק ממדגם MrOS (Osteoporotic Fractures in Men). אחת לארבעה חודשים, במשך כ-6 שנים בממוצע, הם השלימו שאלונים בנוגע לנפילות ושברים.
שיעורי שברי צלעות עמדו על 3.5 ל-1000 שנות-אדם, ו-24% מהשברים שאינם בעמוד השדרה עירבו את הצלעות. 48% משברי הצלעות החדשים אירעו עם נפילה מגובה עמידה או נמוך מכך.
גורמי סיכון בלתי-תלויים לשברי צלעות חדשים כללו גיל של 80 שנים ומעלה, צפיפות נמוכה של מינראלים בעצם הירך, היסטוריה אישית של שבר צלעות או שבר כלשהו לאחר גיל 50, נפילה בשנה האחרונה, כוח אחיזה ירוד וקשיים בפעילויות חיי יום-יום. מנגד, דלקת מפרקים לוותה בסיכון מופחת לשבר צלעות.
היסטוריה של שבר צלע/בית-חזה הינה גורם מנבא בולט לשבר צלעות (Adjusted HR = 2.71), שבר ירך (Adjusted HR = 2.05) ושבר של שורש כף היד (Adjusted HR = 2.06).
פחות מ-20% מהגברים עם שבר צלעות מאושר בהדמיה, טופלו בתרופות ספציפיות לעצמות לאחר השבר. החוקרים מסכמים וכותבים כי במידה ושבר בצלעות נובע מאוסטיאופורוזיס, פספוס האבחנה משמעותו אובדן ההזדמנות להתערבות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!