ראומטולוגיה

הסיכון המוגבר לתמותה לאחר שבר ירך נותר לאורך זמן (מתוך Annals of Internal Medicine)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת 15 במרץ של Annals of Internal Medicine עולה כי שיעורי התמותה מכלל הסיבות במבוגרים גבוהים פי 5-8, שלושה חודשים לאחר שבר ירך, ונותרים כך לאורך הזמן.

לדברי החוקרים, אעפ”י שהסיכון המוגבר לתמותה לאחר שבר ירך מוכר-היטב, לא היה ברור אם העלייה בתמותה נותרת לאורך זמן. הם מסכמים את העדויות בנוגע להיקף ומשך העלייה בסיכון לתמותה לאחר שבר ירך.

מטרת המחקר הייתה להעריך את העלייה בשיעורי התמותה לאחר שבר ירך במבוגרים. החוקרים ערכו חיפוש אלקטרוני במאגרי MEDLINE ו-EMBASE, אחר מחקרים שפורסמו בין 1957 ועד מאי 2009, וערכו חיפוש ידני של המקורות מהמחקרים שנאספו.

הקריטריונים להכללה בסקירה כללו קביעת שיעורי התמותה בנשים (22 עוקבות) או בגברים (17 עוקבות) בגיל 50 ומעלה, עם שבר ירך. ב

בשלושת החודשים הראשונים לאחר שבר ירך, הסיכון היחסי לתמותה מכלל הסיבות עמד על 5.75 (95% CI = 4.94-6.67) בנשים ו-7.95 (95% CI = 6.13-10.30) בגברים. למרות שהסיכון היחסי ירד משמעותית עם הזמן, הוא לא שב לשיעורים המתוקנים לגיל ומין בביקורות תואמות.

באמצעות טבלאות-חיים, החוקרים העריכו את שיעורי התמותה השנתיים המיוחסים לשבר ירך. שנה, שנתיים, חמש שנים ועשר שנים לאחר הפציעה, בנשים לבנים עם שבר ירך בגיל 80 תועדה עליה של 8%, 11%, 18% ו-22%, בהתאמה, בשיעורי התמותה השנתיים, בהשוואה לנשים לבנות באותו גיל ללא-שבר. בקרב גברים בגילאי 80 ומעלה, העלייה בשיעורי התמותה המיוחסת לשברי ירך עמדה על 18%, 22%, 26% ו-20%, לאחר שנה, שנתיים, חמש שנים ועשר שנים, בהתאמה.

החוקרים כותבים כי במבוגרים תועדה עליה של פי 5-8 בסיכון לתמותה מכלל הסיבות, במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר שבר ירך. העלייה בשיעורי התמותה השנתיים נותרה לאורך זמן, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, אך בכל גיל נתון, העלייה בתמותה השנתית לאחר שבר ירך גבוהה יותר בקרב גברים, בהשוואה לנשים.

מגבלות הסקירה כוללות הטיית פרסום אפשרית, וכן שונות בין מדגמי המחקרים בגודל המדגם, משך המעקב, בחירת קבוצות ביקורת, קביעת התמותה, ותקנון למחלות-רקע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון האבסולוטי לתמותה והעלייה בשיעורי התמותה מכלל הסיבות בחולים עם שבר ירך, תלויה בעיקרה בגיל החולה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת ניתוחי עלות-תועלת של גישות למניעת שברי ירך, או תכנון גישות טיפול בחולים עם שברי ירך.

Ann Intern Med. 2010;52:380-390

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה