מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Arthritis and Rheumatism עולה כי בחולים עם RA (Rheumatoid Arthritis) קיים סיכון מוגבר למחלת ריאות אינטרסטיציאלית, המשפיעה משמעותית על סיכויי ההישרדות שלהם.

לדברי החוקרים, לא נערכו מחקרים מבוססי-אוכלוסייה להערכת מחלת ריאות אינטרסטיציאלית בחולי RA, עם השוואת ההיארעות בין אלו עם ובלי RA.

החוקרים בחנו את ההיארעות, הגורמים המנבאים והתמותה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ב-582 חולי RA ו-603 משתתפים ללא RA, שהיו במעקב ממוצע של 16.4 ו-19.3 שנים, בהתאמה. הגיל הממוצע בעת הופעת המחלה עמד על 58 שנים.

ההיארעות המצטברת של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית לאחר 30 שנים עמדה על 7.7% בחולי RA ו-0.9% בביקורות. בחולי RA תועד סיכון מוגבר משמעותית למחלת ריאות אינטרסטיציאלית, בהשוואה לחולים ללא RA (HR = 8.96).

הסיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית עלה עם גיל הופעת RA (יחס סיכון של 1.41 עם כל עשר שנים נוספות בגיל) והיה גבוה יותר בגברים (HR = 4.37). הסיכון היה גבוה יותר גם עם מחלת RA חמורה יותר.

בקרב חולים עם RA, חציון ההישרדות לאחר אבחנת מחלת ריאות אינטרסטיציאלית עמד על 2.6 שנים נמוך משמעותית מחציון ההישרדות הצפוי של 9.9 שנים בכלל חולי RA (p<0.001).

כאשר הסירו את ההשפעה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על ההישרדות של החולים, התמותה המצטברת של חולים עם RA ירדה ב-2.1%. לכן, העלייה בתמותה בחולי RA צפויה לרדת ב-13% במידה והסיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בקרב חולים עם RA היה זהה לסיכון בקרב חולים ללא RA.

Arthritis Rheum 2010

לידיעה במדסקייפ