מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון BMC Gastroenterology עולה כי חולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammatory Bowel Disease, IBD) המטופלים בתיופורינים מדווחים על כך שחווים שיפור באיכות החיים.

החוקרים מסבירים כי היעילות של תכשירים מסוג Thiopurines בהתוויות בהן ניתנים, בין אם לעורר או לשמר רמיסיה בחולי IBD, הינה ידועה ומוכחת. עם זאת, עלתה זה מכבר שאלת יעילותם מבחינת איכות החיים של המטופלים, כשמחקרים מסוימים הציעו כי הטיפול בהם עשוי לגרום למטופל לחוש שחייו קשים יותר במהלכו.

תיופורינים הינם חומרים טבעיים המצויים בגוף ובמרבית סוגי המזונות. עד למחקר הנוכחי, לא היה לדברי החוקרים די מידע אודות השפעת הטיפול בתכשירים אלו על איכות החיים הקשורה בבריאות (Health-related quality of life, HRQoL) בקרב חולי IBD. לפיכך, הייתה מטרת המחקר להעריך את ההשפעה קצרת- וארוכת-הטווח של תיופורינים על איכות החיים הקשורה בבריאות בחולים אלו, ואת הקשר בין ההיבט הביולוגי ובין ההיבט הקליני של השפעות הטיפול.

לשם כך, עקבו החוקרים באופן פרוספקטיבי אחר 92 חולים במרכז רפואי יחיד בספרד, אשר אובחנו כסובלים מאחד משני הסוגים של מחלת מעי דלקתית- מחלת קרוהן או דלקת כיבית של המעי הגס (Ulcerative Colitis, UC). כל החולים טופלו ב-Azathioprine, תכשיר מסוג תיופורין. הטיפול הוחל במינון התחלתי של 50 מ”ג ליום שהלך והועלה במהלך החודש הראשון לכדי 2.5 מ”ג לק”ג, מינון היעד. החוקרים מסבירים כי 12 חולים אשר הראו אי סבילות ל-Azathioprine קיבלו טיפול ב-6-Mercaptopurine. שבעה מבין 12 חולים אלו חדלו מנטילת תרופה זו בשל רעילותה.

החוקרים מוסיפים כי עבור כל אחד מהנבדקים הוערכה איכות החיים בתחילת המעקב, ושוב בתום שישה חודשים ושנה, וזאת באמצעות שאלון ה-Medical Outcomes Study 36-Item Short-Form Health Survey (SF-36) ובאמצעות שאלון ה-Inflammatory Bowel Disease Questionnaire (IBDQ). הם מסבירים כי שאלון ה-SF-36 מכיל שמונה היבטים של איכות חיים, לרבות התפקוד הגופני, בעיות רגשיות, בריאות נפשית ותפישת הבריאות הכללית. הציון המתקבל במדד זה מופיע כאחוז על סקאלה שנעה בין אפס (מצב ירוד ביותר) ועד מאה (התוצאה הטובה ביותר). לעומתו, שאלון ה-IBDQ מחולק לחמישה היבטים, לרבות תסמיני IBD, תסמינים סיסטמיים, פגיעה תפקודית, פגיעה בתפקוד החברתי ובתפקוד הרגשי. בציון נע על סקאלת Likert בת 7 נקודות, כשהציון 7 מסמל את התפקוד הטוב ביותר.

לדברי החוקרים, בתחילת המעקב עמד הציון הממוצע הבסיסי של ה-IBDQ על 4.6 (טווח, 2.31-6.84), עם תוצאות ירודות יותר בכל חמש הקטגוריות עבור אוכלוסיית המחקר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בספרד. תוצאות מדד ה-SF-36 הראו איכות חיים גרועה יותר (בהשוואה לציוני האוכלוסייה הכללית) בשל שמונת הסעיפים.

החוקרים טוענים כי תוצאותיהם מראות שבטרם תחילת הטיפול בתיופורינים, חולים הסובלים ממחלת מעי דלקתית מראים תפישה פגומה ביותר של מצבם הבריאותי, המערבת את מרבית היבטי ה-HRQoL. יתרה מכך, המחקר מספק לדבריהם עדות להשפעה החיובית והמתמשכת של טיפול ב-Azathioprine וב-6-Mercaptopurine על כלל היבטי ה-HRQoL בחולים עם IBD.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי המחקר הנוכחי הינו ייחודי, וכי מאשרר את המוכר לו מניסיונו הקליני האישי. עם זאת, מציין המומחה מספר הסגות, ובהן מזכיר את ההבדלים הרבים בין מקריהם הפרטיים של החולים השונים שהשתתפו במחקר, הנוגעים בין היתר לאופי הטיפול התרופתי, ולכך שחולים מסוימים סבלו מהישנות בתר-ניתוחית של המחלה בעוד שבאחרים לא בוצע ניתוח. מסיבה זו, בהקשר של מגבלות המחקר הנוכחי מציין המומחה את הטרוגניות אוכלוסיית המחקר, וכן את היעדרה של קבוצת ביקורת, שהרי הטיפול האמור לא הושווה במחקר זה לטיפולים התרופתיים האחזקתיים האחרים.

לדברי החוקרים, מחקרים עתידיים בתחום צריכים להעריך התחלה של טיפול בתיופורינים מוקדם יותר במהלך התקדמות מחלת ה-IBD, ואת ההשפעה ארוכת הטווח של התרופה על איכות החיים. בנוסף, יש לטענתם צורך בבדיקה גופנית קפדנית יותר של חולים הנוטלים טיפול בתיופורינים. החוקרים מוסיפים כי במחקרם זה לא בוצעו אנדוסקופיות בצורה רוטינית. סוגיה חשובה נוספת אשר דורשת לדבריהם התייחסות במחקרים שיבוצעו בנושא בעתיד הינה ההשלכות על HRQoL ובמהלך הטבעי של ריפוי הריריות הנגרם על ידי Azathioprine.

BMC Gastroenterology 2010;10:26

לידיעה במדסקייפ