בעשור האחרון אושרו מספר רב של תכשירים ביולוגים לטיפול בדלקת מפרים שגרונית (RA), אשר חוללו מהפכה בטיפול במחלה. למרות המידע והניסיון הרב שהצטבר, לא בוצעו מעולם מחקרים השוואתיים בין התכשירים, כאלו אשר נועדו לבחון את יעילותם ובטיחותם באופן יחסי זה לזה.

קבוצת Cochrane היא קבוצה גלובלית ללא מטרות רווח, שפתחה שיטה של סקירת חומר מדעי על מנת לסייע לגורמים רופאים בקבלת החלטות בתחומים תרפואטים שונים. הסקירות שמבצעת הקבוצה נחשבים מאוד בעולם מבחינת איכותם הגבוהה ואמינות המידע עליו הסקירה מתבצעת.

במאמר זה החוקרים בצעו מטה-אנליזה של כל ה reviews  Cochrane על מנת להעריך את התועלות והסיכונים הכרוכים בטיפול בתכשירים ביולוגים בRA  וכדי לסייע לרופא בהחלטתו.

סך הכול נכללו בסקירה 6 מאמרי Review שכללו 31 מחקרים מבוקרים של etanercept ( אנברל (® Enbrel), ו-  infliximab (רמיקייד) , adalimumab( יומירה) , אורנסיה (התכשיר אינו רשום בישראל), כינרת (התכשיר אינו רשום בישראל) ו- rituximab  (מבטרה). כל המחקרים כללו קבוצת ביקורת של פלצבו או מתוטרקסט, בעיקר.

כללית, מהסקירה עולה שהטיפול בתכשירים הביולוגים היה יעיל יותר, עם סיכוי של פי 3.35 להשיג שיפור תפקודי של למעלה מ-50% (ACR 50 ) בהשוואה לביקורות, ויחס מצויין של מס’ חולים שיש לטפל בכדי להשיג שיפור באחד של 4 (NNT Number Needed To Treat). 

עם זאת,  התכשירים הביולוגים היו קשורים ליותר הפסקות טיפול בשל תופעות לוואי עם יחס סיכון של 1.39 ו-NNT של 52 להפסקת שימוש.

בהשוואה בין התרופות הביולוגיות השונות נראה שאנברל הדגים יתרון מובהק סטטיסטי על פני שאר התכשירים הביולוגים האחרים הן מבחינת יעילות (ה-NNT הנמוך ביותר של 3 לעומת 4 ליומירה ומבטרה ו-5 לרמיקייד),  והן מבחינת בטיחות, שהוגדרה כהפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי:  שיעורי הפסקות טיפול עקב תופעות לוואי באנברל היו נמוכים יותר מאלו של רמיקייד, כנרת ויומירה. למעשה, אנברל היה התכשיר הביולוגי היחידי שהראה רמת בטיחות גבוהה אף מקבוצת הביקורת.
 
המחברים מסכמים שרופאים ומטופלים חייבים לבחור באחד ההתרופות הביולוגיות היקרות כשלמעשה אין בידם מידע וכלים באשר לאפקטיביות ולבטיחות. לאור האנליזה הזו עולה שקיימת יעילות דומה לאנברל, יומירה, רמיקייד ומבטרה, והבחירה בטיפול צריכה לקחת בחשבון את גורם העלות, שיטת מערכת הבריאות, תדירות הטיפול, העדפות המטופל לשיטת מתן הטיפול (עירוי תוך ורידי ברמיקייד ומבטרה, זריקות תת עוריות באנברל ויומירה) ושיקולי בטיחות. מבחינת בטיחות מציינים המחברים שוב את העובדה שבאנברל היו שיעורי הפסקת הטיפול הנמוכים ביותר.

בתרשימים המוצגים מתוך המאמר ניתן לראות יחסי הסיכון להפסקת טיפול (טבלה ראשונה) ויחס הסיכוי להשגת ACR50  (טבלה שניה) :  

A network meta-analysis of randomized controlled trials of biologics for rheumatoid arthritis: a Cochrane overview,  CMAJ. 2009 Nov 24;181(11):787-96. Epub