מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חתך תצפיתי חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Archives of Internal Medicine עולה כי טיפול זול יותר בבית החולים אין פירושו בהכרח טיפול באיכות נמוכה יותר או כזה שתוצאותיו פחות טובות או שכרוך בעלויות רבות יותר בהמשך האשפוז.

החוקרים מסבירים כי בתי החולים עומדים בפני לחצים הולכים וגוברים לצמצם את עלויות הטיפול תוך שיפור איכותו. לפיכך, ביקשו במחקרם זה לבחון את השאלה שמא בתי חולים בהם עלויות הטיפול נמוכות יותר מקדישים פחות מאמץ לשם שיפור איכות הטיפול, או לחילופין האם השאיפה לצמצם הוצאות מביאה לשחרור מוקדם יותר של החולים ובעקבותיו לשיעורים גבוהים יותר של אשפוזים חוזרים ולאשפוזים ממושכים יותר.

לשם כך סקרו החוקרים מידע משנת 2006 שמקורו במרכזים רפואיים בארצות הברית אודות מטופלי Medicare אשר שוחררו באבחנה של אי ספיקת לב (Congestive Heart Failure, CHF) או דלקת ריאות, והעריכו את הקשר בין עלות הטיפול בבית החולים ובין איכות תהליכי הטיפול, שיעורי התמותה כעבור 30 יום, שיעורי האשפוזים החוזרים ועלות האשפוז הכוללת בתום שישה חודשים.

ביחס לטיפול בחולים עם אי ספיקת לב, מצאו החוקרים כי בתי החולים אשר היו מצויים ברביעון הגבוה ביותר של עלויות הראו את הציונים הגבוהים ביותר של איכות הטיפול בהשוואה לאלו ברביעון הנמוך ביותר של עלויות (89.9% ו-85.5%, בהתאמה) ושיעור תמותה הקשורה ב-CHF נמוך יותר (9.8% ו-10.8%, בהתאמה; p < 0.001 עבור שניהם). עם זאת, ההיפך היה הנכון ביחס לדלקת ריאות. בהשוואת בתי החולים עם הטיפול היקר ביותר לאלו עם הטיפול הזול ביותר, נמצא כי אלו הראשונים השיגו ציונים נמוכים יותר של איכות הטיפול (85.7% לעומת 86.6%; p = 0.002) ושיעור גבוה יותר של תמותה הקשורה בדלקת ריאות (11.7% לעומת 10.9%; p < 0.001).

בנוסף, בתי החולים אשר הראו עלויות נמוכות יותר של טיפול היו בעלי שיעור דומה או מעט גבוה יותר של אשפוזים חוזרים בשל CHF בתום 30 ימים בהשוואה לאלו שהראו עלויות גבוהות (24.7% לעומת 22.0%; p < 0.001), וכך היה גם עבור דלקת ריאות (17.9% לעומת 17.3%; p = 0.20). עם זאת, בהשוואה למטופלים אשר כבר נבדקו באחד מבתי החולים בעלי ההוצאות הגבוהות יותר, אלו שנבדקו לראשונה בבית חולים זול יותר הראו עלות כוללת נמוכה יותר של אשפוז בתום שישה חודשים, הן עבור CHF (12,715 דולר לעומת 18,411 דולר בממוצע) והן עבור דלקת ריאות (10,143 דולר לעומת 15,138 דולר בממוצע; p < 0.001 לשניהם).

החוקרים מוסיפים כי הקשר שנצפה בין עלויות הטיפול בבתי החולים ובין איכות הטיפול לא היה עקבי, וכך היה גם ביחס לקשר בין עלויות הטיפול בבתי החולים ובין שיעורי התמותה. מרבית הראיות לא תמכו לדבריהם בהשערה לפיה צמצום עלויות מביא בסופו של דבר לעלות כוללת רבה יותר, בשל שחרור מוקדם יותר של חולים ושיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים ועלויות רבות יותר בהמשך האשפוז.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את העובדה כי ניתוח הנתונים הוגבל למטופלים המשתייכים לכיסוי הביטוחי של Medicare בלבד, ולכאלו הסובלים מאחד משני מצבים רפואיים (CHF ודלקת ריאות). בנוסף, לא נאסף מידע אודות שביעות רצונם של החולים מהטיפול, והערכות העלות הכוללת בתום שישה חודשים הוגבלה להוצאות האשפוז בלבד. החוקרים מציינים כי יתכן ולא ניתן להסיק מממצאיהם אלו לגבי כלל בתי החולים, וכי המבנה התצפיתי של עבודתם אינו מאפשר הסקת מסקנות ביחס לסיבתיות.

לדברי החוקרים, ממצאיהם אינם תומכים בהשערה לפיה בתי חולים השואפים לצמצם עלויות טיפול באמצעות שחרור מוקדם יותר של החולים בסופו של דבר מביאים לניצול משאבים רבים יותר של בית החולים עם הזמן. על אף שבתי החולים הזולים יותר הראו משך אשפוז קצר בכ-20%, הם טוענים, מטופליהם הראו שיעור דומה או מעט גבוה יותר של אשפוזים חוזרים ועלות כוללת נמוכה משמעותית של האשפוז בתום שישה חודשים. לפיכך, מסיקים החוקרים כי על פי תוצאותיהם, עלות ראשונית נמוכה יותר של הטיפול בבית החולים אינה בהכרח בעלת השפעה שלילית על הטיפול ארוך הטווח במהלך האשפוז.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום בריאות הציבור כי ישנן התערבויות מסוימות אשר מראות הבטחה בצמצום עלויות בתי החולים ללא פגיעה באיכות הטיפול. כך למשל, מציין המומחה כי קיצור משך האשפוז עבור מצבים מסוימים עשוי להוריד עלויות בצורה בטוחה. לשם הורדת ההוצאות הכספיות תוך שמירה על האיכות, יש צורך לדבריו במחקרים השוואתיים נוספים, ובמיוחד כאלו המשוות בין שתי התערבויות רפואיות שלהן עלות שונה ומראות כי ערכן דומה. המומחה מסכם כי מחקר מסוג זה הינו חיוני לשם הגברת איכות הטיפול לצד צמצום העלויות, באופן שיאפשר את הרחבת כיסוי הביטוח הרפואי עבור אלו שאינם מבוטחים כעת.

Arch Intern Med. 2010;170:340-346

לידיעה במדסקייפ