ממחקר מוקדם בשמנים עולה כי שילוב Bupropion (זיבן) עם Naltrexone הביא לירידה גדולה יותר במשקל, בהשוואה לטיפול מונותרפי או פלסבו. תוצאות המחקר פורסמו במהדורת דצמבר של Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

החוקרים מסבירים כי השילוב הסינרגיסטי מהווה את הטיפול התרופתי הראשון להשמנה, שנועד להקל ספציפית על הכמיהה (Craving) הקשורה בהשמנה.

החוקרים ניתחו את הבטיחות והיעילות של טיפול משולב במחקר אקראי, שכלל 419 משתתפים עם השמנה ללא-סיבוכים. המחקר כלל 6 זרועות טיפול: Bupropion בשחרור-ממושך (400 מ”ג ביום) בלבד, Naltrexone בשחרור-מיידי (48 מ”ג ליום) בלבד, פלסבו, ושלושה משטרים משולבים שכללו Bupropion במינון 400 מ”ג ביום עם Naltrexone במינון 16 מ”ג, 32 מ”ג ו-48 מ”ג ביום.

לאחר 24 שבועות המחקר הראשונים, החוקרים ערכו תקופת הארכה של 24 שבועות נוספים.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לפלסבו, כל משטרי הטיפול המשולב ב- Bupropion ו-Naltrexone, הביאו לירידה גדולה יותר משמעותית במשקל. בתלות במינון, הירידה במשקל מעבר להשפעת פלסבו בתקופת המחקר הראשונית, נעה בין 3.53% ו-4.65% מהמשקל הבסיסי.

מניתוח משני של הממצאים עולה כי הטיפולים המשולבים היו עדיפים על Bupropion בלבד.

בניתוח ITT (Intention-To-Treat), שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בכל קבוצות הטיפולים המשולבים, איבדו לפחות 5% ממשקל גופם הבסיסי, בהשוואה לטיפול פלסבו או Naltrexone בלבד. מניתוח PP (Per Protocol), כל קבוצות הטיפול המשולב היו עדיפות על פלסבו וטיפול מונותרפי, פרט למקרה אחד בו לא תועד הבדל מובהק (שילוב Bupropion עם Naltrexone במינון 48 מ”ג לעומת טיפול מונותרפי ב- Bupropion).

החוקרים מציינים כי מרבית הסמנים לסיכון קרדיו-מטבולי השתפרו באופן נרחב יותר עם טיפול משולב.

תופעות לוואי היו נפוצות יותר בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול מונותרפי או פלסבו. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בכל שלוש קבוצות הטיפולים המשולבים הייתה בחילות, שלרוב היו קלות, זמניות וקשורות במינון Naltrexone.

החוקרים כותבים כי טיפול משולב נחשב טיפול שגרתי במחלות כרוניות אחרות, דוגמת סוכרת ויתר לחץ דם, אך עד כה לא זוהו שילובים תרופתיים להשמנה. הם מאמינים כי השילוב התרופתי יציב את הטיפול בהשמנה בשורה אחת עם הטיפול סוכרת ויתר לחץ דם.

J Clin Endocrinol Metab 2009;94:4898-4906

לידיעה במדסקייפ