כיליד ירושלים, ונצר למשפחת רבנים שאבות אבותיה היו מבין ראשוני העולים לארץ בעת החדשה, מיזג הרב רקובסקי באישיותו בקיאות בתורה, אהבת הבריאות, חכמת חיים, נועם הליכות ופתיחות מחשבתית.
הרב רקובסקי סעד את החולים בהדסה את בני משפחותיהם ואת עובדי הדסה ענה להם על שאלות הלכתיות שהתעוררו במהלך האשפוז ולאחריו, השתתף בימי שמחה ולהבדיל ימי אבל, והיה חלק בלתי נפרד מהדסה בכל מעשיה במהלך חמשת העשורים האחרונים.
הוא ידע לגשר על פערים, ולשמור על בתי החולים של הדסה כמקום שכל אדם ואמונתו יוכל לבקר ולקבל טיפול רפואי, ואף לקבל סעד רוחני בעת הצורך.
בקיאותו בהלכה ובספרי הקודש הייתה לשם דבר והוא היה מקובל בחצרות, ובחסידויות השונות, כפי שהיה מקובל על יהודים ולא יהודים מכל המגזרים. את פסיקותיו ועמדותיו פרסם בשורה ארוכה של חיבורים, ובמרכזם סדרת הספרים “ארוכת בת עמי”.
יהי זכרו ברוך.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!