רפואת ריאות

אספירין וסימבסטטין אינם יעילים בטיפול ביתר לחץ דם עורקי ריאתי (Am J Respir Crit Care Med)

ממחקר חדש שהוצג בכנס American Thoracic Society לשנת 2011 ופורסם גם במהדורת מאי של American Journal of Respiratory and Critical Care עולה כי אספירין וסימבסטטין, שהוכחו כיעילים בטיפול במחלות לב וכלי דם, אינם יעילים כטיפול לשיפור היכולת התפקודית בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי.

מעבר לחשיבותם הידועה היטב במחלות לב וכלי דם, לאספירין וסימבסטטין תוצאות מבטיחות להקלה תסמינית ביתר לחץ דם עורקי ריאתי. ישנן עדויות רבות, ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, לפיהם עיכוב פעילות טסיות וייצור תרומבוקסן עם אספירין וההשפעות של סימבסטטין על האנדותל ישפיעו לטובה על יתר לחץ דם עורקי ריאתי.

החוקרים סבורים כי מנגנוני הפעולה של שתי התרופות מביאים לשיפור בלתי-תלוי ביתר לחץ דם עורקי ריאתי.

החוקרים ערכו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, במהלכו חולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי חולקו לטיפול באספירין במינון 81 מ”ג או פלסבו תואם, או סימבסטטין במינון 40 מ”ג או פלסבו תואם.

היעד העיקרי היה מרחק הליכה לאחר 6 דקות, לאחר חצי שנה. החוקרים תכננו לכלול במחקר 92 חולים; אולם, המחקר הופסק ע”י ועדת הניטור לאחר שנכללו 65 חולים בלבד בעקבות ניתוח תוצאות ביניים שהדגים ירידה משמעותית במרחק הליכה לשש דקות במטופלים בסימבסטטין.

לא תועד הבדל במרחק ההליכה לשש דקות בין 32 החולים שטופלו באספירין ו-33 החולים שטופלו בפלסבו, או בין 32 החולים שטופלו בסימבסטטין ו-33 החולים שטופלו בפלסבו.

בקרב חולים בקבוצת הטיפול באספירין תועד מספר אירועים גדול יותר של דימומים מג’וריים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (ארבעה אירועים לעומת אירוע בודד).

למרות התוצאות השליליות, המחקר מספק מענה לשאלה שרבים התחבטו בה זמן רב, מהו מקומו של הטיפול בסטטינים בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.

למרות שהתוצאות לא הצביעו על שיפור ביכולת התפקודית, עדיין אין מקום לשלול את היעילות האפשרית של התרופות הללו מבחינת שיעורי התמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי.

Am J Respir Crit Care Med. 2011;183:A6126

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה