רפואת ריאות

שילוב מדדי אלקטרוקרדיוגרם עשוי לסייע באיתור מקרי אמפיזמה (מתוך American Journal of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר המקוון של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי שילוב של נתוני ציר גל ה-P ומשך מקטע ה-QRS מבדיקות אק”ג עשוי לספק קריטריונים נוספים לאבחון של אמפיזמה. החוקרים טוענים כי באמצעות הקריטריונים המורחבים אותם מציעים בעבודתם זו, עשויים הקלינאים לזהות במהירות אם קיים מצב זה בחולה.

החוקרים מסבירים כי אמפיזמה מכל פתוגנזה שהיא נקשרה זה מכבר בוונטריקליזציה של ציר ה-P הקדמי בחולים בגיל העולה על 45 שנים. הם מזכירים כי נבדקים בריאים צעירים יותר, ובייחוד ילדים, מראים את נטיות ווקטור גל ה-P באופן תקין. בנוסף, הם מציינים כי בעבודות שפורסמו כבר מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת דווח על קורלציה בין שינויים באק”ג ובין דרגה המחלה הריאתית החסימתית.

במטרה לבחון את שילוב המדדים הנוכחי, בחנו החוקרים 50 תרשימי אק”ג יומיים עוקבים בהם נצפה קצב סינוס וציר גל P העולה על 60 מעלות, השייכים לחולים בגיל ממוצע של 65 שנים. התרשימים הושוו לאלו של מספר זהה של נבדקים עם ציר גל P של פחות מ-60 מעלות.

החוקרים מדווחים כי אלו שהראו גל P אנכי היו בעלי היארעות גבוהה משמעותית וניכרת של אמפיזמה בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (86% לעומת 4% בלבד). לדבריהם, הרגישות של ציר גל P גבוה מ-60 מעלות הייתה 96% והסגוליות 87% באבחון של אמפיזמה.

במקרים של אמפיזמה, מוסיפים החוקרים, משך מקטע ה-QRS הממוצע היה קצר בצורה מובהקת (78 מילישניות לעומת 89 מילישניות). השילוב של משך QRS הקצר מ-75 מילישניות וציר גל P של למעלה מ-60 מעלות הביא את הבדיקה לרגישות של 100%, אם כי הסגוליות ירדה ל-33%. השימוש בסף QRS של פחות מתשעים מילישניות הביא אף הוא לרגישות של 100%, אולם לסגוליות של 43%.

לבסוף, מזכירים החוקרים כי הסדרה שמתוארת הינה קטנה באופן יחסי, וכי כעת עובדת קבוצתם על סדרה נרחבת יותר, לרבות קורלציה עם כימות מידת האמפיזמה על פי MRI, דבר שנעשה אפשרי רק לאחרונה.

Am J Cardiol 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה