רפואת ריאות

שילוב של דופמין וסטרואידים בחולים בשוק עשוי להעלות סיכויי תמותה (מתוך כנס SCCM)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס טיפול נמרץ ה-40 של Society of Critical Care Medicine (SCCM) עולה כי השילוב של סטרואידים ודופמין עשוי להעלות תמותה ב-28 הימים הראשונים בחולים עם שוק, במיוחד שוק ספטי. החוקר הראשי אשר הציג את המחקר מציע להפסיק שימוש בדופמין כוזופרסור בחולים אלה.

ממצאים אלה נובעים מניתוח נתונים חוזר של מחקר Sepsis Occurrence in Acutely Ill Patients (SOAP) , אשר השווה בין דופמין לבין נוראפינפרין כוזופרסורים בחולים בשוק. במחקר זה 858 חולים עם שוק קיבלו דופמין ואילו 821 חולים קיבלו נוראפינפרין בתור טיפול וזופרסורי. דופמין נמצא קשור בעליה בלתי מובהקת בתמותה ב-28 הימים הראשונים יחסית לנוראפינפרין (52.5% לעומת 48.5%, יחס סיכויים odds ratio של 1.17, P=0.10 ). כמו כן, דופמין נמצא קשור באופן מובהק בעליה בארועי אריתמיה 207 (24.1%) מקרים בקבוצת הדופמין לעומת 102 (12.4%) מקרים בקבוצת הנוראפינפרין (P<0.001 ).

בניתוח הנתונים החוזר חיפשו החוקרים גורמים מבלבלים, כגון תרופות נוספות, אשר יכלו להשפיע על התוצאות. באופן מיוחד התרכזו החוקרים בטיפול בסטרואידים, אשר משמשים לעתים קרובות בחולים בשוק. סך של 885 (53.2%) מהחולים שהשתתפו במחקר SOAP טופלו בסטרואידים בחלון של 24 שעות מהרנדומיזציה לדופמין מול נוראפינפרין באופן יחסית שווה בין שתי הקבוצות. רובם טופלו בהידרוקורטיזון.

באופן כללי התמותה ב-28 ימים הראשונים נמצאה גבוהה יותר במקצת בחולים שטופלו בסטרואידים יחסית לאלה שלא טופלו (52.4% לעומת 48.8%, יחס סיכויים 1.16, P=0.15 ). לעומת זאת, התמותה בחולים שטופלו בסטרואידים בשילוב עם דופמין הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי מזו של החולים שטופלו בסטרואידים בשילוב עם נוראפינפרין (55.8% לעומת 48.4%, יחס סיכויים 1.33, P<0.05 ). לא נמצא הבדל משמעותי בין חולים שטופלו בדופמין ללא סטרואידים לבין חולים שטופלו בנוראפינפרין ללא סטרואידים.

החוקרים מסכמים ומציעים להפסיק שימוש בדופמין כוזופרסור. מומחה מהתחום מציין כי נראה כי השילוב של דופמין וסטרואידים מעלה תמותה בחולים בשוק, ועל כן יש לנסות להמנע מהשילוב.

מתוך כנס טיפול נמרץ ה-40 של Society of Critical Care Medicine

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה