רפואת ריאות

חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה מצויים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוח (מתוך Anasthesia & Analgesia)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Anasthesia & Analgesia עולה כי בחולים עם דום נשימה בשינה, סיבוכים ריאתיים פרי-אופרטיביים לאחר ניתוחים כלליים ואורתופדיים הינם תכופים משמעותית בהשוואה לנבדקים ללא מצב זה.

החוקרים מדווחים כי דום נשימה חסימתי בשינה היה קשור בסיכון מוגבר פי 5 לצורך באינטובציה והנשמה מלאכותית פרי-אופרטיבית בעקבות ניתוחים אורתופדיים ולסיכון מוגבר פי 2 לאחר פעולות כירורגיה כללית.

במחקר הנוכחי, אשר התבסס על נתוני מאגר ה-National Inpatient Sample, ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות הריאתיות הפרי-אופרטיביות בין חולים עם דום נשימה בשינה ובין כאלו ללא מצב זה, עם סך של 3,441,262 פעולות כירורגיה כללית ו-2,610,441 ניתוחים אורתופדיים אשר בוצעו בין השנים 1998 ו-2007. דום נשימה בשינה אובחן בשיעור של 2.52% ו-1.40% בקרב מטופלי שני סוגי הניתוחים, בהתאמה.

לדברי החוקרים, חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה הראו סיכון מוגבר לחוות סיבוכים פרי-אופרטיביים, וזאת הן לאחר ניתוחים כלליים והן לאחר ניתוחים אורתופדיים, עם יחס סיכויים לדלקת ריאות מאספירציה של 1.41 (95% CI = 1.35-1.47) ו-1.37 (95% CI = 1.33-1.41), בהתאמה.

באשר ל-Adult respiratory distress syndrome (ARDS), עמדו יחסי הסיכויים על 2.39 (95% CI = 2.28-2.51) ו-1.58 (95% CI = 1.154-1.62), בהתאמה. עבור תסחיף ריאתי, עמדו ערכים אלו על 1.22 (95% CI = 1.15-1.29) ו-0.90 (95% CI = 0.84-0.97), בהתאמה; ועבור צורך בצנרור והנשמה מלאכותית עמד ה-OR על 5.20 (95% CI = 5.05-5.37) ו-1.95 (95% CI = 1.91-1.98), בהתאמה, מדווחים החוקרים.

יתרה מכך, למעט תסחיפים ריאתיים, אשר היו תכופים יותר בקרב נבדקים עם דום נשימה בשינה אשר עברו פעולות אורתופדיות (0.51% לעומת 0.42%; p=0.0038) אולם לא באלו שעברו פעולות ניתוחיות כלליות (0.45% לעומת 0.49%; p=0.22), הרי שסיבוכים פרי-אופרטיביים היו שכיחים משמעותית בקרב חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה הן לאחר ניתוח כללי והן לאחר ניתוח אורתופדי בהשוואה לאלו ללא דום נשימה בשינה (עבור דלקת ריאות מאספירציה- 1.18% לעומת 0.84%, ו-2.79% לעומת 2.05%, בהתאמה; עבור ARDS– 1.06% לעומת 0.45% ו-3.79% לעומת 2.44%, בהתאמה; ועבור הצורך בצנרור והנשמה מלאכותית- 3.99% לעומת 0.79% ו-10.8% לעומת 5.94%, בהתאמה; עבור כולם, p<0.0001).

תוך שימוש במאגר נתונים לאומי גדול ומייצג, טוענים החוקרים כי עלה בידם לזהות דום נשימה בשינה כגורם סיכון למספר סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוחים כלליים ואורתופדיים. לדבריהם, ממצאיהם אלו מספקים בסיס התומך בשימוש מוגבר במשאבים, לרבות ניטור אינטנסיבי ופיתוח אסטרטגיות למניעה ולטיפול באירועים אלו.

לבסוף, הם מציעים כי תוצאותיהם עשויות לשמש לתכנון מחקרים עתידיים שמטרתם לבחון את המנגנון העומד בבסיס הסיכון המוגבר שהודגם ותכנון התערבויות לצמצום הסיכון לסיבוכים ריאתיים בחולים עם דום נשימה בשינה המיועדים לעבור ניתוח.

Anesth Analg. 2011;112:113-121

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • כמחצית מהמבוגרים עם אבחנה חדשה של קשריות ריאתיות קטנות מדווחים על תחושות חרדה (CHEST)

    כמחצית מהמבוגרים עם אבחנה חדשה של קשריות ריאתיות קטנות מדווחים על תחושות חרדה (CHEST)

    קרוב למחצית מהמבוגרים עם אבחנה חדשה של קשריות ריאתיות קטנות מדווחים על תחושות מצוקה רגשית ומספר דומה סובל מחרדה כללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי אבחנה אקראית של קשריות ריאתיות מלווה בשכיחות גבוהה של מצוקה רגשית; למרות שזו לרוב מסווגת בדרגה קלה […]

  • טיפול ב-CPAP עשוי לסייע במניעת סיבוכי יתר לחץ דם בנשים הרות (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-CPAP עשוי לסייע במניעת סיבוכי יתר לחץ דם בנשים הרות (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-CPAP (או Continuous Positive Airway Pressure) בנשים הרות עם דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בירידה משמעותית בשיעורי סוכרת הריונית ובירידה ניכרת בסיכון לקדם רעלת היריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שישה מחקרים שכללו 809 נשים הרות עם דום נשימה חסימתי בשינה במטרה לקבוע […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה