רפואת ריאות

התועלת של טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד במקרים של תסחיף ריאתי מאסיבי (מתוך הכנס השנתי ה-37 של VEITH)

מעדכון תוצאות מחקר שפורסם לפני כשנה עולה כי בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי, עדיין יש עדויות לתועלת בטיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד, שנה מאוחר יותר.

הטכניקה משלבת את האנרגיה של אולטרה-סאונד עם הכוונת הטיפולים התרומבוליטיים. החוקרים מאמינים כי טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד הינה גישה יעילה בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי ואי-יציבות המודינאמית.

לדברי החוקרים יש לנטר את לחץ עורק הריאה במהלך הפרוצדורה במטרה לעקוב אחר התקדמות הטיפול. מטרת הפרוצדורה היא להשיב יציבות המודינאמית, להשיב יציבות קלינית, ואין מטרתה להביא להפוגה רדיוגרפית מלאה של התסחיף הריאתי.

החוקרים מסבירים כי תסחיף ריאתי הינה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בחולים מאושפזים. ללא טיפול, 30% מהחולים ימותו. בארצות הברית, 650,000 מקרים חדשים של תסחיף ריאתי יאובחנו במהלך השנה, ו-150,000 מהחולים הללו ימותו. תסמיני תסחיף ריאתי כוללים כאבי חזה וקשיי נשימה, בדומה לאוטם לבבי. בדיקת CT עשויה להדגים קריש דם בעורק הריאה. מרבית המקרים של תסחיף ריאתי מתפתחים מפקקת ורידים עמוקים בגפיים התחתונות, המתאפיינת בכאב ונפיחות.

המחקר המקורי כלל 32 חולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי, שטופלו בגישת טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד או צנתור סטנדרטי.  שתי הטכניקות כללו גישה דרך הוריד הפמוראלי במפשעה.

שיעורי ההישרדות היו דומים בשתי הקבוצות. תרמבוליזה מלאה הושגה ב-100% מהחולים בקבוצת הטיפול באמצעות אולטרה-סאונד, בהשוואה ל-67% מהחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

בתוצאות המעודכנות, השיפור ההמודינאמי היה מהיר יותר עם טיפול באמצעות אולטרה-סאונד. שיפור ניכר במצב ההמודינאמי ניתן למצוא בתוך שלוש שעות מהצבת מערכת הקתטר באמצעות אולטרה-סאונד, זמן קצר בהרבה מהטיפול הסטנדרטי.

החוקרים מוסיפים כי היתרון העיקרי של הפרוצדורה החדשה כולל שיפור המודינאמי מהיר יותר, עם אשפוז קצר יותר ביחידת טיפול נמרץ, הפחתת המינון התרומבוליטי וצורך בפחות עירויים.

טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד מתאים לחולים קשים מאוד עם תסחיף ריאתי מאסיבי. הטיפול מתאים במצבים של קריש דם בכלי הראשי או בעורק ריאתי לובארי. החוקרים השתמשו בגישה גם במקרים של תסחיף ריאתי תת-מאסיבי, וגם במצבים אלו לטכניקה הייתה תועלת קלינית.

במרבית המקרים, חולים עם תסחיף ריאתי מטופלים בנוגדי-קרישה ומדללי דם לצמצום התקדמות המחלה. במקרים בהם הטיפול נכשל, ניתן טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.

טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד הינה פרוצדורה אנדווסקולארית שאינה משמשת לעיתים קרובות לטיפול בתסחיף ריאתי; לעיתים קרובות יותר, החולים מטופלים בנוגדי-קרישה או תכשירים תרומבוליטיים בגישה תוך-ורידית.

טיפול תרומבוליטי בהנחיית-צנתר ובאמצעות אולטרה-סאונד מבוסס על גלי קול לפירוק הקריש ופיברין, כך שתכשירים תרומבוליטיים יוכלו לחדור את הקריש ולהמשיך לפרק אותו. המערכת האנדווסקולארית הינה הרבה פחות פולשנית בהסרת הקריש, בהשוואה לכריתת התסחיף בגישה ניתוחית, המלווה בשיעורי תמותה של 75%.

על רופאים להיות מודעים לתועלת האפשרית של טיפול אנדווסקולארי פחות פולשני זה, בטיפול בחולים עם תסחיף ריאתי מאסיבי.

מומחים אחרים מתלהבים מהטכניקה. עם זאת, טכניקות אנדווסקולאריות זוכות לפופולאריות גדלה לטיפול בתסחיף ריאתי בארצות הברית, אך מדובר בשימוש מחוץ להתוויות המאושרות.

37th Annual VEITH Symposium

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה