רפואת ריאות

השפעת קשירת PDA על מיתרי הקול (Pediatrics)

שיתוק של מיתר הקול השמאלי עקב קשירת PDA (Patent Ductus Arteriosus) בינקות עשוי להמשיך עד לבגרות, כך מדווחים חוקרים מנורבגיה במאמר חדש שפורסם ב-Pediatrics.

שיתוק של מיתר הקול השמאלי עשוי להיות סיבוך נפוץ של ניתוח לתיקון PDA בפגים, עם השלכות שעשויות להיוותר לכל החיים. החוקרים מוסיפים כי התסמינים עשויים להיות מעורפלים או שיהיה קושי בהתייחסות לתסמינים ולכן יש לחפש במפורש אחר האבחנה.

מדגם המחקר כלל 51 פגים, כולל 33 עם PDA בעל משמעות קלינית. הם ערכו בדיקת לרינגוסקופיה ב-11 מבין 13 מהילדים לאחר טיפול ניתוחי שהגיעו לבגרות.

החוקרים מדגישים כי המחקר היה מוגבל למקרים של פגות קיצונית (מתחת ל-28 שבועות היריון) שעברו קשירה של הדוקטוס במהלך השבועות הראשונים לחיים מאחר שהיו חולים מאוד עם PDA גדול.

שבעה מבין 11 המבוגרים אובחנו עם שיתוק מיתר קול (64% מאלו שנבדקו, 54% מאלו שנותחו).

החוקרים קוראים לשקול אפשרות של שיתוק של מיתר הקול השמאלי בכל היילודים שנולדו פגים, ללא קשר לגילם, לאחר ניתוח לתיקון PDA שבוצע בפגים ומתקבלים עם תסמינים אופייניים, דוגמת צרידות, בכי חלש או סטרידור בזמן מאמץ. בנוכחות תלונות נשימתיות או תלונות הנוגעות לקול במבוגרים שנולדו פגים עם היסטוריה של קשירת PDA, החוקרים ממליצים על לרינגוסקופיה.

שלושה מבוגרים עברו בדיקת לרינגוסקופיה רציפה בזמן מאמץ. בכל המקרים, חלה סטייה של מיתר הקול השמאלי לכיוון לטארלי, ובמהלך מאמץ מקסימאלי המבנים הסופרה-גלוטיים משמאל חסמו באופן חמור את הכניסה ללרינקס.

בכל שבעת החולים עם שיתוק מיתר קול שמאלי תועדה נטייה לחסימה חמורה יותר של דרכי האוויר בהשוואה לחולים ללא שיתוק מיתר הקול. כמו כן, משך השאיפה היה ארוך יותר בחולים אלו, כמו גם צפצופים בנשימה או סטרידור חמור בזמן פעילות גופנית מאומצת, אך הדבר לא מנע מהם לבצע פעילות גופנית עד לקצב הלב המקסימאלי לגילם.

בחולים עם שיתוק מיתר קול תועדה שכיחות גבוהה יותר של ממצאים אבנורמלים בבדיקת HRCT (High-Resolution CT) בהשוואה לאלו שלא טופלו כירורגית, אך הממצאים היו מתונים ורק חולה אחד אובחן עם ברונכיאקטזיות קלות.

שיתוק מיתר קול שמאלי לווה בנוסף בקשיי דיבור, וכל החולים דיווחו על אי-נוחות בשירה או בהרמת הקול. בחולים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבחנת דלקת ריאות ואשפוזים בשל סיבות נשימתיות.

לאור הממצאים החוקרים ממליצים על מעקב מקיף וארוך אחר פגים בסיכון גבוה במטרה להבין את מכלול הסיבוכים האפשריים הנובעים מטיפול מוקדם.

Pediatrics. Posted November 22, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה