רפואת ריאות

היעילות של Eplerenone במטופלים עם אי ספיקת לב סיסטולית (מתוך NEJM)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-14 בנובמבר 2010 ב-New England Journal of Medicine (NEJM), עולה כי נמצא קשר ביו טיפול ב-Eplerenone (אינספרה, פייזר) ובין ירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בקרב חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי אנטגוניסטים לרצפטור המינרלוקורטיקואידי משפרים את ההישרדות של חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית קשה, ואי ספיקת לב לאחר אוטם לבבי. במחקר הנוכחי הם רצו לבחון את היעילות של Eplerenone בחולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים.

זהו מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות, אשר מומן ע”י חברת פייזר. המחקר כלל 2,737 משתתפים עם אי ספיקת לב בדרגה II ע”פ ה-NYHA ומקטע פליטה של 35% לכל היותר. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Eplerenone במינון של עד 50 מ”ג ליום או לקבלת פלסבו, בנוסף לטיפול הרגיל. יעד המחקר העיקרי כלל שילוב של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז בשל אי ספיקת לב.

החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק לפני המתוכנן, לאחר חציון מעקב של 21 חודשים, לאור יתרון בולט לטיפול ב- Eplerenone. מתוצאות המחקר עולה כי תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז בשל אי ספיקת לב נצפו ב-18.3% מהמשתתפים בקבוצת ה- Eplerenone, לעומת 25.9% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו (HR 0.63, 95% CI 0.54-0.74, p<0.001).

שיעור התמותה הכולל היה 12.5% בקבוצת ה- Eplerenone ו-15.5% בקבוצת הפלסבו (HR 0.76, 95% CI 0.62-0.93, p=0.008), ושיעור התמותה הקרדיווסקולארית היה 10.8% בקבוצת ה- Eplerenone ו-13.5% בקבוצת הפלסבו (HR 0.76, 95% CI 0.61-0.94, p=0.01). החוקרים מוסיפים כי שיעור האשפוזים הכולל ושיעור האשפוזים בשל אי ספיקת לב היה נמוך יותר בקבוצת ה- Eplerenone, לעומת קבוצת הפלסבו.

הם מציינים כי 11.8% מהמשתתפים בקבוצת ה- Eplerenone סבלו מהיפרקלמיה (רמות אשלגן גבוהות מ-5.5 מילימול/ליטר), לעומת 7.2% בקבוצת הפלסבו (p<0.001).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי בקרב חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים, נמצא קשר בין טיפול ב- Eplerenone ובין ירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ולאשפוזים.

N Engl J Med. 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה